הלוח הגדול
דרושים, דירות להשכרה, למכירה, רכב, יד שנייה
"בסיום כל שיחה עם האחות אני מבקשת ממנה להגיד לנטלי שאמא צלצלה והיא אוהבת אותה"
המציאות בבתי החולים בעידן הקורונה הביאה לכך שגם מאושפזים שאינם קשורים לנגיף, מנועים ממפגש עם בני משפחותיהם, כמו במקרה של נטלי מלוס אנג'לס, אשר במשך תקופת טיפולים רפואיים ארוכה ומורכבת אינה זוכה לביקור של אהוביה: "אם היא הייתה רואה אותנו, אולי השיקום שלה היה יותר מהיר. ילד צריך לראות ולפגוש את המשפחה שלו פיזית"

בסוף חודש אפריל האחרון, חרב עולמה של משפחת אילוז המתגוררת בוואלי לוס אנג'לס לאחר שנטלי, בת המשפחה, נפגעה קשה מאוד בתאונת דרכים, כאשר כלי רכב התנגש בה בזמן שחצתה את הכביש בדרכה חזרה לביתה בשכונת אנסינו. 

מאז אותו יום ארור, עוברת נטלי בת ה-35 מסע תלאות בשורה של בתי חולים כשהיא סובלת לאורך תקופה זו משברים בגולגולת ובגפיה. בשלב הראשוני, עיקר מאמצי הרופאים היו לעצור את הדימום והנפיחות במוחה ולייצב את מצבה. על מנת לבצע זאת, נאלץ הצוות הרפואי להזיז עצם בראשה, שלמרות הזמן הרב יחסית שעבר מאז האירוע הקשה, עדיין לא הוחזרה למקום. 

במשך התקופה האחרונה, מתקשה אווה אילוז, אמה של נטלי לעצום עין ובאופן מובן, כל מחשבותיה עוסקות אך ורק במצב בתה: "אלו ימים לא פשוטים עבורנו. דחו לה את הניתוח בראש, מכוון שהיא עדיין לא מוכנה לזה. ישנה עצם שצריכה לחזור למקום לאחר שהוזזה במכוון בשל הדימום המוח. נטלי מתקשה לתקשר למעט מבטים בעיניים. היא גם סבלה מדלקת ריאות בה כנראה נדבקה במוסד הרפואי הקודם בו שהתה, כך שזה בטח לא מוסיף לעניין". 

מיד לאחר מכן, חושפת אווה את הנתון הקשה לעיכול הבא: "מאז התאונה חלפו קרוב לשלושה חודשים, וזכיתי לפגוש את נטלי רק פעמיים, כאשר אושפזה במתקן סיעודי. למעשה לא ראיתי פיזית את נטלי כבר מעל שבעה שבועות. הדרך היחידה לצפות בה היא באמצעות שיחות וידאו אחת לשבוע במשך 10 דקות, כמו גם שיחה טלפונית שבועית בודדה עם הרופא על מנת להתעדכן בנוגע למצבה. זה הכל".

עם היוודע דבר המקרה המצער, אלפים בקרב הקהילה הישראלית בלוס אנג'לס וברחבי ארה"ב, התפללו לשלומה של נטלי, ונרתמו לסייע למשפחה בזמן המצוקה. עד כה גוייסו כספים לטובת המאמצים הרפואיים, אולם ככל שחולפים הימים, ובעקבות מצבה הקשה של נטלי, שבמקביל פגע גם ביכולת תפקודה הכלכלי של משפחתה, גם סכומים אלו המהווים טיפה בים, הולכים ואוזלים והם עדיין רחוקים משמעותית מהיעד שהוגדר בעמוד ההתרמה שנפתח עבורה.

לסיוע בהליך שיקומה של נטלי, ניתן לתרום באמצעות הקישור הבא וכן דרך אפליקציית ונמו תחת EVA@BELLA2.

 

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים


אווה אילוז במהלך שיחת וידאו עם נטלי

לדברי האם, בתה הועברה לאותו מתקן סיעודי מכוון שבבית החולים בו אושפזה קודם לכן, נתנו עדיפות לחולי קורונה. "במקום החדש היא בקושי ראתה רופא פעם בשבוע", טוענת אווה.

אם לא די בכך, אז אווה מספרת כי נטלי מקבלת מזון באמצעות צינורית המחוברת לנחיריה, והתחושה הלא נעימה מתהליך זה, הובילה אותה לנסות ולהסירה באמצעות ידיה. בעקבות זאת, הצוות הרפואי נאלץ לקשור את ידיה. "עד אז היינו מתקשרים בשפת הסימנים, עכשיו היא רק מסתכלת עלינו ולא יכולה להגיב". 

נכון להיום, נטלי מאושפזת כבר מעל חודש בבית חולים אחר, בו כאמור, אין כלל אפשרות לבני משפחה לפגוש את יקיריהם. "כל מה שיש לנו זה 10 דקות בווידאו. לפעמים נטלי בכלל ישנה כשזה קורה. היה לנו תור למפגש 'זום', והיא הייתה רדומה. חיכיתי לזה כל השבוע אבל אי אפשר היה לעשות כלום. כשאני רואה אותה לא מגיבה, זה פשוט עושה לי רע".

"בעקבות הזינוק בכמות נדבקי הקורונה, הרופאים מסרו לנו שאין סיכוי שנזכה לפגוש אותה בעתיד הקרוב. רק אם היא תעבור למתקן סיעודי, וגם שם זה יהיה אחת לשבוע". 

 

"עצם העובדה שהיא לא זוכה לראות אותנו, זה פשוט שובר אותי"

בתוך המציאות הבלתי נתפסת שנוצרה בעידן הקורונה, מנסים בני המשפחה לייצר שגרת שיח משפחתית בתנאים לא תנאים: "אני, אביה והאחים מדברים איתה בכלליות על כל מיני נושאים. אני כל הזמן אומרת לה שתהיה חזקה ואנחנו רוצים אותה בריאה ושלמה, ומקווים שבקרוב נראה אותה בחזרה בבית".

בשלב זה, אווה מתקשה לדבר, וממשיכה לשתף בתחושותיה כשהיא ממררת בבכי: "נורא קשה לי, יש לי ימים קשים מאוד. אני משתדלת להיות חזקה, אבל הרבה פעמים אני נשברת, כמו עכשיו..זה קורה לי לעיתים תכופות. אני לא יכולה לראות אותה, לגעת בה, להיות קרובה אליה ועצם העובדה שהיא לא זוכה לראות אותנו, זה פשוט שובר אותי".

אווה משוכנעת שמגבלת המפגשים פוגעת משמעותית בסיכויי החלמת בתה: "אם היא הייתה רואה אותנו, אולי השיקום שלה היה יותר מהיר. היא לבד שם. ילד צריך לראות ולפגוש את המשפחה שלו פיזית. זה היה נותן לה כוחות לנסות לדבר או לכתוב, משהו. אבל אנחנו לא יכולים להיות לצידה. אני כל יום מתקשרת לבית חולים לשאול לשלומה. מחכה לדבר עם אחת האחיות, רק כדי לדעת איך עובר היום שלה. אני חייבת פעם ביום לקבל את הדיווח. בסיום כל שיחה אני מבקשת מהאחות להגיד לה שאמא צלצלה והיא אוהבת אותה, ושולחת לה חיבוק. לא תמיד יש עם מי לדבר שם וכל פעם זו אחות אחרת שלא מכירה את המקרה". 

 

"לפעמים נטלי בכלל ישנה כשזה קורה. היה לנו תור למפגש 'זום', והיא הייתה רדומה"

בני המשפחה מספרים כי בשל הטיפולים הרפואיים המורכבים, והעלויות הגבוהות, הם נאלצו להחליף את הביטוח הרפואי על מנת לספק לנטלי אהובתם את המענה המקצועי המתאים ביותר. לצד התקווה להגיע לשיקום המיוחל שצפוי להגיע לאחר שינתן האישור לבצע את הניתוח בראש, עולה החשש מפני ההוצאה הכספית האדירה שבה הוא יהיה כרוך. "אנחנו מנסים לא לחשוב על כך כרגע אבל זה מדאיג". 

"זו תקופת המתנה קשה מנושא של אי ודאות. היא כרגע על אנטיביוטיקה כי יש לה דלקות ולא יכולים לעשות לה שום ניתוח עד שתחלים מהן. עוד לא בטוח היכן יבצעו את הניתוח. כל שבוע מקבלים אישור מהביטוח להשאירה בבית החולים".

50% לא
50% כן
?האם הכתבה עניינה אותך
YOU MIGHT ALSO LIKE