מחקר שנערך באוניברסיטת אוקספורד מצא כי הקורונה יכולה לגרום למוח להתכווץ, להפחית את החומרים באזורים השולטים ברגש ובזיכרון – ולפגוע באזורים השולטים בחוש הריח.
(צילום: Shutterstock)
המדענים שערכו את המחקר אמרו שההשפעות נראו אפילו אצל אנשים שחלו בווירוס אך לא אושפזו עם הנגיף, והוסיפו כי יש צורך בחקירה נוספת על מנת לבדוק אם מדובר בבעיה שניתן לטפל בה או היא תימשך לטווח הארוך.
"ישנן עדויות חזקות לחריגות הקשורות למוח כתוצאה מהקורונה", נכתב במחקר שפורסם ביום שני, שהשווה את התוצאות לחולים שסבלו מדלקת ריאות – ומצא שינויים בלעדיים לאלה שסבלו מקורונה.
כאמור, אפילו במקרים קלים המשתתפים הראו "החמרה בתפקוד הביצועי" האחראי על המיקוד והארגון, ובממוצע – גודל המוח התכווץ בין 0.2% ל-2%.
המחקר שנערך בביקורת עמיתים, ופורסם בכת העת Nature, חקר שינויים במוח ב-785 משתתפים בגילי 51 עד 81, שהמוחות שלהם נסרקו פעמיים – כולל 401 אנשים שנדבקו בקורונה בין שתי הסריקות. בממוצע, הסריקה השנייה נעשתה 141 ימים לאחר הראשונה.
המחקר נערך כאשר וריאנט האלפא היה דומיננטי בבריטניה, ולא סביר שכלל מישהו שנדבק בווריאנט הדלתא.
דיוויד ניוט מאימפריאל קולג' בלונדון, אמר: "מה שאנחנו צריכים עכשיו זה מאמץ משותף להתמודד עם הפרעות המוח האלה, באותו האופן שבו היה לנו עיסוק מסיבי בדרכים להתמודד עם ההשפעה הנשימתית של הנגיף, למשל על ידי פיתוח מהיר של מכונות הנשמה".
עוד בעבר, מחקרים מצאו שחלק מהאנשים שלקו בקורונה סבלו מ"ערפל מוחי" או מעוננות נפשית שכללו פגיעה בקשב, בריכוז, במהירות עיבוד המידע ובזיכרון.
החוקרים לא אמרו אם לחיסון נגד נגיף הקורונה יש השפעה כלשהי על המצב, אך סוכנות הביטחון הבריאותית של בריטניה אמרה בחודש שעבר שסקירה של 15 מחקרים מצאה שלאנשים מחוסנים יש סיכוי גבוה בכמחצית לפתח תסמינים של נגיף הקורונה הארוך בהשוואה לבלתי מחוסנים.
