יצירת מופת ויזואלית: ״איפה אנה פרנק״

היוצר והבמאי ארי פולמן יודע כיצד לקחת נושאים כואבים, רגישים, נפיצים, ולצקת לתוכם אסתטיקה מרשימה, שבאה לידי ביטוי באנימציה מרשימה במיוחד. הוא עשה זאת עם הסרט המופתי ״ואלס עם באשיר״, והוא עושה זאת שוב כעת, עם ״איפה אנה פרנק״.

במרכז סרטו החדש, משפחת פרנק, ואנה בראשה, כאשר העלילה מבוססת על יומנה של אנה, שקם לתחייה בדמותה של חברתה, קיטי. הזמן הוא ההווה, עשרות שנים מאז שהמשפחה התגוררה בהולנד, אך המיקום נשאר זהה - אמסטרדם.  

אנה פרנק המוצגת בסרט היא לא בדיוק אותה אנה פרנק שכולנו מכירים. היא לא רק ילדה יהודייה יוצאת דופן, מיוחדת, אמיצה, אופטימית חסרת תקנה, אלא גם בת למהגרים, כזו שגם מפחדת מאימת הנאצים והמציאות. בשונה מסרטי מלחמת עולם שנייה ושואה אחרים, ובטח בניגוד לסרטי אנה פרנק, ״איפה אנה פרנק״ מצליח להיות כה מקורי, רענן, ואחר.

נראה כי הסרט לא מכוון לדור הישן, שמכיר היטב את סיפורי השואה, את דמותה של אנה, אלא דווקא לדור הצעיר יותר. לבני הנוער, ואפילו לילדים. מדובר על בחירה אמיצה במיוחד המאפיינת היטב את קולו ועבודתו של פולמן, וגם כאן, כמו סרטיו הקודמים, התוצאה נוגעת ללב ומרשימה. 

כאמור, האנימציה לאורך כל הסרט היא מהמרשימות והמרגשות שנראו על המסך הגדול לאחרונה. ״איפה אנה פרנק״ הוא ממש לא רק סרט שואה, אלא סרט על הגירה, משפחה, אומץ, פחד, והחיים עצמם, ובמובן הזה הוא לגמרי תחת ההגדרה של חובת צפייה.