כשהאתלטים המובילים בעולם התכנסו בפריז למשחקי האולימפיאדה, עם מרתונים של שעתיים וספרינטים של 100 מטרים בפחות מ-10 שניות – תחרות ייחודית אחרת התקיימה.
בתחילת החודש הזה, הכפר קונגהם שבאנגליה, אירח את האירוע החריג הזה – תחרות חילזונות גינה, הנעים הרבה, אבל הרבה יותר לאט.
קונגהם, כפר אנגלי ציורי הידוע במסורות המוזרות שלו, אירח השנה את אליפות העולם במרוצי חילזונות. האירוע משך עשרות מהאתלטים האיטיים ביותר בעולם להתמודד על התואר.
השיא הנוכחי למסלול של 13.5 אינץ' עומד על 2 דקות בדיוק. במהירותם המרבית—בערך 0.006 מיילים לשעה — לחילזונות אלו היה צורך ביותר משישה ימים כדי לעבור מייל.
"זה לא הספורט הטוב ביותר לצופים בעולם", הודה ניקולס דיקינסון, אחד ממארגני המרוץ לצד חברו, מאסטר החילזונות, איאן היינס. למרות הקצב האיטי, דיקינסון והיינס נלהבים מלשמור על המסורת הבריטית המיוחדת הזו.
"מרוצי חילזונות הם פשוט מסורת בריטית נפלאה נוספת שאנחנו, אני מניח, מרגישים כמעט חובה לשמור עליה", אמר דיקינסון. "כי כשהן ייעלמו, אני לא חושב שהן יחזרו אי פעם".
85 חילזונות חולקו לשמונה מחזורים, שהתחרו על בד לח המונח על שולחן. מסלול המרוץ כלל שני מעגלים מרוכזים, כאשר החילזונות התחילו במעגל הקטן והתחרו לכיוון החיצוני. כל מחזור התחיל עם קריאת החתימה של היינס, "מוכנים, יציבים, לאט!".
בגמר הגדול, ג'ף, חילזון חזק במיוחד, הצליח לשמור על ההובלה שלו. "הוא פשוט הוציא את ראשו והלך על זה", תיאר היינס. ג'ף סיים את המסלול בארבע דקות וחמש שניות, וזכה בתואר אלוף העולם.
