סגן הנשיא ואנס נמנע מלגנות את האנטישמיות בימין. זהות ראש הסגל היהודי שלו מסבירה הרבה

סגן נשיא ארצות הברית, ג'יי די ואנס, מתמודד מזה חודשים עם ביקורת נוקבת מצד שמרנים יהודים על סירובו להתעמת עם גילויי אנטישמיות בתוך הקואליציה הרפובליקנית. כעת, פרופיל חדש שפורסם ב'ניו יורק מגזין' חושף כי היהודי הקרוב אליו ביותר, ראש הסגל שלו ג'ייקוב ריסס, שותף מלא לגישה זו. הדיווח הנרחב על ריסס בן ה-35, המוגדר כאחת הדמויות החזקות בממשל טראמפ, חושף כי הוא משתמש בחשבון ה-X הפרטי שלו כדי להדהד קולות הקוראים ליהודים לאמץ את הזרם הלאומני-נוצרי שמעצב מחדש את המפלגה הרפובליקנית, במקום להתנגד לו.

בספטמבר 2025 שיתף ריסס ציטוט של מייסד 'פלנטיר', ג'ו לונסדייל, שתמך בטענה כי על היהודים להפסיק לחוש חוסר נוחות מהביטויים הפומביים של הנצרות. "כדי להציל את אומת החסד הזו שהעניקה לנו ברכה כה רבה, אנו היהודים לא יכולים עוד להיות רגישים מדי לגבי פניית הרוב לאלוהות הנוצרית והיבטים אחרים של אמונתם", נכתב בהצהרה ששותפה על ידו, "סירוס הנצרות היה הרסני עבור כולנו וחייב להסתיים". דברים אלו משקפים את הקו האידיאולוגי שמוביל ריסס בלשכת סגן הנשיא, תוך מתן גיבוי למדיניות האי-התערבות של ואנס בנושא האנטישמיות במפלגה.

סגן נשיא ארה"ב ג'יי.די. ואנס וראש הסגל שלו, ג'ייקוב ריסס

סיפורו של ריסס מייצג מסע פוליטי ואישי מרתק, כפי שתואר עוד בשנת 2024 עם בחירתו של ואנס למועמד לסגן הנשיא. הוא גדל כנער יהודי בעל נטיות דמוקרטיות בדרום ניו ג'רזי, נכד לניצול שואה שנמלט מליטא, והתגלגל להיות אחד השמרנים המשפיעים ביותר בוושינגטון. דרכו כללה התמחויות אצל הילרי קלינטון וג'ון קרי, מהפך פוליטי במהלך לימודיו בפרינסטון, ותפקידים ב'קרן המורשת' ובלשכתו של הסנאטור ג'וש האולי.

כיום, סדר העדיפויות המרכזי שלו הוא הצלחתו הפוליטית של ואנס "ברמה הגבוהה ביותר האפשרית, כולל נשיאות ארצות הברית", כפי שהעיד גורם בסביבת סגן הנשיא למגזין.

במקביל לעליית כוחו של ריסס, ואנס עצמו סופג אש מצד דמויות בולטות כמו בן שפירו ועורך המגזין 'קומנטרי' אייב גרינוולד. הביקורת מתמקדת בסירובו של ואנס להציב קו אדום מול דמויות אנטישמיות, ובראשן הלאומן הלבן ניק פואנטס, שהתארח באוקטובר 2025 אצל טאקר קרלסון, בן בריתו של ואנס. בועידת Turning Point USA בדצמבר, הצהיר ואנס כי לא יכניע את הקואליציה השמרנית ל"מבחני טוהר אינסופיים והרסניים", והוסיף כי אמריקה תמיד הייתה "אומה נוצרית". הוא אף נמנע מלהזכיר יהודים או נאצים בהצהרתו ליום זיכרון השואה הבינלאומי בינואר, וטען שוב ושוב כי הוא אינו מאמין שהאנטישמיות גואה במפלגה.

הקשר האישי בין ואנס לריסס הדוק במיוחד, כפי שעלה מטקס החתונה של ראש הסגל לרייצ'ל אלטמן שנערך בינואר בבית כנסת ברוקוויל, מרילנד. סגן הנשיא ואנס הוא זה שניהל את הטקס ואף נשא תפילה יהודית תחת החופה, אירוע שזכה לתיעוד מצד בית חב"ד בפרינסטון כביטוי של גאווה יהודית. עם זאת, נאמנותו של ריסס לוואנס לא חסכה ממנו להפוך למטרה עבור אנטישמים מהימין הקיצוני. אתר של לאומנים לבנים פרסם מאמר עליו תחת הכותרת "עוד מסמר בארון - יהודי מנהל את ג'יי די ואנס", ורטוריקה דומה הופכת נפוצה יותר ברשתות החברתיות נגד הבכיר היהודי.

בעוד ריסס שומר על שתיקה תקשורתית, המנטור שלו בעבר, פרופסור רוברט ג'ורג' מפרינסטון, בחר בדרך הפוכה. ג'ורג' התפטר בנובמבר ממועצת המנהלים של 'קרן המורשת' לאחר שנשיא הקרן קווין רוברטס הגן על הראיון של קרלסון עם פואנטס וכינה את המבקרים "קואליציה ארסית". ג'ורג' הצהיר כי התנועה השמרנית "פשוט לא יכולה לכלול או להכיל עליונות לבנה או גזענים מכל סוג, אנטישמים, תומכי אאוגניקה או אחרים שהאידיאולוגיות שלהם אינן מתיישבות עם האמונה בשוויון אנושי". עזיבתו הובילה לגל התפטרויות נוספות של חברי מועד וצוות בקרן השמרנית המשפיעה.

לפי המגזין, סבלנותו של ריסס כלפי האנטישמיות בימין מושרשת בתפיסת עולם קטסטרופלית הרואה בליברליזם האמריקני איום קיומי. גורמים המקורבים לו תיארו כי הוא אימץ את הלוגיקה של המאמר המפורסם 'בחירות טיסה 93', לפיה הליברלים הם כמו הטרוריסטים על המטוס החטוף המובילים את המדינה להשמדה, ולכן הטראמפיזם הוא החלופה היחידה. ריסס, ששיתף בחשבונו הפרטי את דבריו של ואנס נגד מבחני הטוהר, נראה כמי שבוחר בפרגמטיזם פוליטי נוקשה על פני העימות האידיאולוגי שדורשים מבקריו היהודים של סגן הנשיא.