תגמרו את העבודה: בעלות הברית המפרציות לוחצות על טראמפ להמשיך להכות את איראן עד הסוף

מאחורי הקלעים של הדיפלומטיה במזרח התיכון מתנהל בשבועות האחרונים מאבק שקט אך עוצמתי. בעוד נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מתנדנד בפומבי בין הצהרות על התקדמות במגעים עם טהרן לבין איומים בהסלמה נוספת, בירות המפרץ הערבי מעבירות לבית הלבן מסר אחיד וברור: אין לעצור את המערכה כעת.

לפי גורמים אמריקאים, מפרציים וישראלים ששוחחו עם סוכנות הידיעות אי־פי בתנאי אנונימיות, סעודיה, איחוד האמירויות, כווית ובחריין פועלות בערוצים דיפלומטיים להעברת מסר חד־משמעי — יש להמשיך את הפעולה הצבאית עד שיושגו שינויים עמוקים בהנהגה האיראנית או לכל הפחות שינוי דרמטי בהתנהלותה. לדבריהם, חודש של תקיפות אינטנסיביות של ארצות הברית וישראל אינו מספיק כדי לרסן את המשטר בטהרן.

לפי גורמים אמריקאים, מפרציים וישראלים ששוחחו עם סוכנות הידיעות אי־פי בתנאי אנונימיות, סעודיה, איחוד האמירויות, כווית ובחריין פועלות בערוצים דיפלומטיים להעברת מסר חד־משמעי — יש להמשיך את הפעולה הצבאית עד שיושגו שינויים עמוקים בהנהגה האיראנית או לכל הפחות שינוי דרמטי בהתנהלותה. לדבריהם, חודש של תקיפות אינטנסיביות של ארצות הברית וישראל אינו מספיק כדי לרסן את המשטר בטהרן.

ראשית המשבר לוותה בהלם בקרב מדינות המפרץ. הן לא קיבלו התרעה מוקדמת ממשית על פתיחת המערכה, ומצאו את עצמן במוקד עימות אזורי שממנו ניסו להימנע. החשש מפני תגובה איראנית ישירה התממש במהירות. איחוד האמירויות ספג אלפי שיגורי טילים וכטב"מים, תשתיות נפט בסעודיה הותקפו, כווית חוותה פגיעות רחפנים סמוך לנמל התעופה המרכזי שלה, ובחריין התמודדה עם התרעות ביטחוניות תכופות.

אולם דווקא הפגיעות הללו חיזקו את עמדתן. מבחינתן, אם איראן כבר בחרה בהסלמה ישירה, זהו הרגע למהלך מכריע ולא לנסיגה. יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, מציג קו תקיף במיוחד. בשיחות עם גורמים אמריקאים הוא מדגיש כי מדובר בהזדמנות נדירה — אולי חד־פעמית — לפגוע באופן מהותי ביכולותיה של איראן.

לפי הגישה הסעודית, עצירה כעת תותיר את האיום על כנו. השגת יציבות אזורית, לטענתם, מחייבת פגיעה מקיפה בתוכנית הגרעין האיראנית, החלשת מערך הטילים הבליסטיים, צמצום התמיכה בארגוני שליחים ברחבי האזור והבטחת חופש השיט במצר הורמוז — נתיב אסטרטגי שדרכו עוברת חלק משמעותי מאספקת הנפט העולמית. כל אלה, הם מבהירים, אינם בני השגה במסגרת הסכם מהיר.

מבין מדינות המפרץ, איחוד האמירויות מובילה קו תקיף במיוחד. לפי מקורות דיפלומטיים, אבו דאבי אף העלתה בשיחות סגורות אפשרות של פעולה קרקעית — עמדה חריגה בנוף האזורי. במסר פומבי שפורסם בעיתונות הממשלתית, הבהירה שרת המדינה נורא אל־כעבי כי משטר המשגר טילים לעבר אזרחים, פוגע במסחר העולמי ותומך בארגונים חמושים אינו יכול להיחשב עוד גורם לגיטימי במערכת האזורית, והדגישה כי מדינות האזור דורשות ערבויות לכך שמצב זה לא ישוב.

טראמפ עצמו ניצב בין לחצים מנוגדים. מדינות המפרץ, שבשטחן מוצבים בסיסים אמריקאיים המשמשים לפעילות הצבאית, דוחפות להמשך המערכה. מנגד, מדינות אחרות באזור, ובראשן קטר ועומאן, מזהירות מפני הידרדרות שתסגור את הדלת לכל פתרון דיפלומטי עתידי.

לצד זאת, גם בתוך המערכת האמריקאית גוברת המורכבות. תקריות מבצעיות ותקריות קטלניות במהלך הלחימה מעלות שאלות לגבי המחיר האנושי והאסטרטגי של המשך העימות. החשש הוא שהסלמה נוספת עלולה לגרור מעורבות רחבה יותר של מדינות האזור.

לדברי ג’סמין פארוק, חוקרת בכירה בקבוצת המשבר הבינלאומית, היעדר יעד ברור והססנות אמריקאית בנוגע להמשך הדרך מעוררים אי־שקט בקרב בעלות הברית. עם זאת, היא מזהירה כי פגיעה משמעותית נוספת במדינות המפרץ עלולה לדחוף אותן להצטרף ללחימה באופן ישיר.

בינתיים, ההשפעות כבר ניכרות בזירה הבינלאומית. מחירי האנרגיה עולים, נתיבי תעופה משתנים, ושרשראות אספקה נפגעות. כל יום נוסף של לחימה מגביר את אי־הוודאות בשווקים הגלובליים.

השאלה המרכזית כעת היא האם טראמפ ייענה ללחץ מצד מדינות המפרץ ויבחר להעמיק את המערכה — או שיפנה להסדר עם טהרן בניסיון להשיג הישג מדיני מהיר. ההכרעה הזו עשויה לעצב את פני האזור לשנים רבות קדימה.