
המספרים שמאחורי הדו"ח חושפים תמונה מדאיגה של נטל כלכלי כבד שנופל על האזרח הקטן. המומחים מעריכים כי אם המגמה הנוכחית תימשך, הצרכנים הביתיים ימצאו את עצמם מממנים כמעט חצי מכל תוכניות הפיתוח והשדרוג של חברות החשמל הגדולות בארה"ב. מדובר ב-51 חברות בבעלות משקיעים שמתכננות השקעות ענק, כאשר הציבור הוא זה שאמור לספק את המימון בסכום דמיוני שמגיע לכ-700 מיליארד דולר.

עשרות מיליוני אמריקאים ישלמו יותר על צריכת החשמל
למרות התחזיות הקודרות, בארגון PowerLines מדגישים כי העלייה הזו היא לא גזירת גורל שאנחנו חייבים להשלים איתה. לפי הדו"ח, הכל תלוי ביכולת של הרגולטורים בכל מדינה ומדינה לעשות את העבודה שלהם ולפקח מקרוב על חברות החשמל. "זה יהיה תלוי ברגולטורים המדינתיים ובביצוע פיקוח יעיל על תוכניות ההוצאה של חברות התשתית, כדי להבטיח שנטל העלויות לא ייפול בכבדות רבה מדי על הלקוחות", נכתב בדו"ח המקורי.
נקודה מעניינת ומפתיעה בדו"ח נוגעת למרכזי הנתונים הענקיים של חברות הטכנולוגיה, שאולי דווקא יעזרו לנו להוריד את המחיר. למרות שהם צורכים המון חשמל, הם יכולים לעזור לחברות האנרגיה לפרוס את ההוצאות הקבועות שלהן על יותר לקוחות. לפי הדו"ח, "צרכני חשמל חדשים, כגון מרכזי נתונים, יכולים למעשה להפעיל לחץ כלפי מטה על התעריפים על ידי אספקת מקורות הכנסה נוספים לחברות החשמל".
המשמעות היא שנוצר כאן משחק של איזונים ובלמים בין חברות הענק לבין הצרכן הביתי. אם מרכזי הנתונים יזרימו מספיק כסף לחברות התשתית, ייתכן שחברות החשמל לא יצטרכו לרוץ ולבקש אישור להעלאת מחירים מהמשפחות האמריקאיות. המטרה של הפיקוח הממשלתי צריכה להיות לוודא שהכסף הזה מהחברות הגדולות באמת מגיע כדי להקל עלינו, ולא נעלם בדרך לכיסים של המשקיעים.
בשורה התחתונה, הצרכנים בארצות הברית צריכים להכין את הארנקים, אבל גם לדרוש תשובות מהנציגים שלהם. הדו"ח מסכם כי המאבק על גובה חשבון החשמל נמצא עכשיו בשיאו, והדרך היחידה למנוע את הזינוק בתעריפים היא פיקוח הדוק שלא יאפשר לחברות החשמל לגלגל את כל הוצאות הפיתוח שלהן על הציבור. השנה הקרובה תכריע האם נראה עוד התייקרות בשרשרת, או שהרגולטורים יצליחו לעצור את הסחף.