קאש פאטל תובע את מגזין "האטלנטיק": טענות על אלכוהול והתנהלות בעייתית מטלטלות את הבולשת הפדרלית

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

הטענה החמורה ביותר בתחקיר נוגעת לאירוע שבו, לפי המקורות, אנשי יחידת האבטחה האישית של פאטל לא הצליחו ליצור עמו קשר מאחורי דלת נעולה, וביקשו ציוד פריצה כדי להיכנס. אם הפרט הזה נכון, הוא חורג בהרבה מרכילות פוליטית או מבוכה אישית. הוא נוגע ישירות לשאלת הכשירות של מי שעומד בראש אחד המוסדות הרגישים ביותר בממשל האמריקאי.

הבולשת הפדרלית אינה עוד סוכנות פדרלית רגילה. זהו גוף המופקד על לוחמה בטרור, בריגול, בפשיעה מאורגנת ובאיומים על ביטחון הפנים. בראשו אמור לעמוד אדם זמין, צלול ומסוגל לקבל החלטות בכל שעה. לכן, גם אם רק חלק מן הטענות יתברר כנכון, מדובר בעניין בעל משמעות ציבורית וביטחונית רחבה.

לפי התחקיר, בוושינגטון ובלאס וגאס מוכר פאטל גם מהופעותיו במועדונים פרטיים ובמעגלים פוליטיים, שם, לפי העדויות, נראה לעיתים שיכור לעין כול. עוד נטען כי גורמים במשרד המשפטים ובבית הלבן שמעו שוב ושוב על מצבים שבהם עוזרים ואנשי אבטחה התקשו לגרום לו להגיב בזמן.

אחד המקורות שצוטטו בתחקיר אמר כי זהו בדיוק מה שמטריד אותו בלילות. לדבריו, החשש החריף במיוחד על רקע ההסלמה האזורית והמעורבות האמריקאית במזרח התיכון. כאשר המערכת הביטחונית האמריקאית נדרשת לדריכות מרבית, ראש הבולשת הפדרלית אינו יכול להרשות לעצמו להיראות כאדם שאי אפשר להעיר או להשיג.

לפי התחקיר, בוושינגטון ובלאס וגאס מוכר פאטל גם מהופעותיו במועדונים פרטיים ובמעגלים פוליטיים, שם, לפי העדויות, נראה לעיתים שיכור לעין כול. עוד נטען כי גורמים במשרד המשפטים ובבית הלבן שמעו שוב ושוב על מצבים שבהם עוזרים ואנשי אבטחה התקשו לגרום לו להגיב בזמן.

פאטל, מצדו, דוחה את הדברים באופן מוחלט. הוא הגיב במהירות, תקף את "האטלנטיק" והגדיר את התחקיר שקרי. בהמשך הגיש תביעת דיבה בסך 250 מיליון דולר נגד כתב העת והכתבת שחתומה עליו. לטענתו, מדובר בפרסום שקרי ומכוון שנועד לפגוע במעמדו ולהביא להדחתו.

בתביעה נטען כי כתב העת התעלם מהכחשות מפורטות שהועברו אליו לפני הפרסום, וכי פעל מתוך "זדון ממשי" — כלומר, פרסם מידע כוזב ביודעין או תוך התעלמות מודעת מספקות לגבי אמיתותו.

גם הבית הלבן בחר לעמוד לצדו. דוברת הבית הלבן, קרוליין לוויט, הציגה את פאטל כדמות מרכזית במדיניות "החוק והסדר" של הממשל, והדגישה את הירידה בפשיעה ואת ההישגים במאבק בעבריינים. אלא שגיבוי פוליטי אינו מפריך כשלעצמו את העובדות הנטענות. כאשר יותר מעשרים מקורות מוסרים תמונה דומה, קשה לפטור את העניין כולו כקמפיין תקשורתי בלבד.

הבעיה מבחינת פאטל היא שהתחקיר הנוכחי אינו מגיע לחלל ריק. בשנה האחרונה כבר נקשר שמו לשורת מחלוקות. אחת הבולטות שבהן הייתה הכרזה מוקדמת מדי על מעצר בפרשה מתוקשרת, מהלך שגרר ביקורת חריפה מצד מחוקקים משתי המפלגות. בהמשך עלו גם שאלות על שימוש במטוסים ממשלתיים לצרכים פרטיים לכאורה, וכן על נסיעות ואירועים שנראו בעיני מבקריו ראוותניים ולא הולמים את התפקיד.

הצטברות האירועים הזו היא שמקשה על פאטל לבלום את הנזק באמצעות הכחשה בלבד. הפרשה כבר אינה נוגעת רק להתנהגות אישית, אלא לתמונה רחבה יותר של שיקול דעת, משמעת ויכולת ניהול.

בסופו של דבר, השאלה החשובה ביותר אינה אם פאטל נבוך מן הפרסום או אם יגיש תביעה. השאלה האמיתית היא אם מנהל הבולשת הפדרלית מסוגל למלא את תפקידו ברמה שהציבור האמריקאי זכאי לצפות לה. זהו תפקיד שאין בו מקום לאיחורים, לערפול או לחוסר זמינות.

אם יתברר שאנשי האבטחה אכן נזקקו לציוד פריצה כדי להגיע אליו, יהיה קשה מאוד להציג את הפרשה הזו כעוד סערה חולפת בוושינגטון. ברגע כזה, השאלה כבר אינה מי הדליף, מי פרסם ומי הכחיש — אלא מי שומר על אמריקה כאשר האיש שאמור לעמוד על המשמר אינו עונה.