חייל מילואים ישראלי הציב אתגר לסטודנטים אמריקאיים: שכנעו אותי לא לחזור לעזה

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

וינינגר, אמריקאי המשרת במילואים בצה"ל, חזר לאחרונה משירות מבצעי וצפוי לשוב לישראל בתקופה הקרובה. במשך חמש שעות רצופות הוא שוחח עם עשרות סטודנטים שעצרו לידו. חלקם ביקשו להבין את עמדתו, אחרים ניסו לערער עליה, וחלק הגיעו נחושים לשכנע אותו כי ישראל פועלת שלא כשורה במלחמה ברצועת עזה. שני מאבטחים פרטיים הוצבו בקרבת המקום לאורך כל האירוע, תזכורת למציאות הטעונה שבה מתנהלים כיום דיונים על ישראל בקמפוסים ברחבי ארצות הברית.

סטודנטים אחדים הציגו את העמדה הזו בפני וינינגר, והוא דחה אותה בתוקף. לדבריו, מי ששירת בשטח יודע היטב את המאמצים שמפעיל צה"ל כדי לצמצם פגיעה באזרחים, גם כאשר חמאס פועל מתוך אזורים אזרחיים ומטמיע את תשתיותיו בתוך אוכלוסייה אזרחית.

"הבדל גדול קיים בין צפייה בסרטונים ברשתות החברתיות לבין שיחה עם אדם שהיה שם", אמר וינינגר לעיתון הסטודנטים של האוניברסיטה. מבחינתו, עצם המפגש הישיר היה המטרה. הוא ביקש להציג בפני הסטודנטים עדות ממקור ראשון של אדם ששירת בשטח, מתוך אמונה שחלק גדול מהשיח הציבורי על המלחמה מבוסס על מידע חלקי, סרטונים קצרים ותעמולה המופצת ברשת.

האירוע אורגן על ידי הקואליציה נגד אנטישמיות בנורת'ווסטרן והברית היהודית של שיקגו, שני גופים שפועלים בשנים האחרונות לחיזוק הנוכחות הפרו-ישראלית בקמפוסים אמריקאיים. מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה שבאה בעקבותיה, הפכו מוסדות אקדמיים רבים בארצות הברית לזירת עימות פוליטית סביב ישראל. סטודנטים יהודים וישראלים מדווחים לעיתים קרובות על תחושת ניכור, הטרדות ולעיתים אף איומים, בעוד פעילים פרו-פלסטינים טוענים כי הם מנהלים מאבק מוסרי נגד מדיניות ישראל.

אחד הנושאים המרכזיים שעלו שוב ושוב במהלך היום היה הטענה כי ישראל מבצעת "רצח עם" בעזה. סטודנטים אחדים הציגו את העמדה הזו בפני וינינגר, והוא דחה אותה בתוקף. לדבריו, מי ששירת בשטח יודע היטב את המאמצים שמפעיל צה"ל כדי לצמצם פגיעה באזרחים, גם כאשר חמאס פועל מתוך אזורים אזרחיים ומטמיע את תשתיותיו בתוך אוכלוסייה אזרחית.

מנגד, חלק מהמשתתפים טענו כי יש לבחון את המלחמה לא רק דרך הפעילות הצבאית עצמה אלא גם דרך השפעותיה הרחבות על האוכלוסייה הפלסטינית. הוויכוח המחיש עד כמה שני הצדדים נשענים לעיתים על מערכות מושגים שונות לחלוטין: מצד אחד חייל המדבר מניסיון אישי, ומצד שני סטודנטים המתבססים על תפיסות משפטיות, אקדמיות ופוליטיות.

למרות חילוקי הדעות החריפים, וינינגר הדגיש כי הוא אינו חושש משמיעת דעות אחרות. למעשה, אחת האמירות המפתיעות ביותר שלו הייתה כי היה מעוניין לשמוע גם פלסטינים שחיו בעזה ומבקשים לשתף את סיפורם. לדבריו, חשיפה לעדויות ממקור ראשון חשובה יותר מסיסמאות ומסרטונים קצרים ברשת.

ברקע השיחות ריחפה גם טראומת מחאות האוהלים שהוקמו בקמפוס נורת'ווסטרן בשנת 2024. סטודנטים יהודים שהשתתפו באירוע הזכירו את התקופה ההיא כנקודת מפנה. אחד מהם סיפר כי בעקבות היחס שחוו הוא וחבריו במהלך המחאות, התחזקה אצלו התחושה שישראל היא המקום היחיד שבו יהודים יכולים להרגיש בטוחים באמת. אמירות מסוג זה משקפות מגמה רחבה יותר שנשמעת בשנים האחרונות בקרב קהילות יהודיות בארצות הברית, לנוכח העלייה באירועים אנטישמיים מאז פרוץ המלחמה.

לא כולם התרשמו מהפורמט. מבקרים טענו כי מדובר באירוע שנועד לייצר תוכן לרשתות החברתיות יותר מאשר לקדם דיון מעמיק. לטענתם, שיחות קצרות מול מצלמות אינן יכולות להחליף דיון אקדמי מסודר. אך גם מי שהסתייגו מהמעמד הודו כי עצם קיומו של מפגש ישיר בין אנשים בעלי עמדות מנוגדות הוא תופעה נדירה יחסית באקלים הציבורי הנוכחי.

אולי זו הייתה הנקודה החשובה ביותר. במשך שעות ארוכות עמדו אנשים משני צדי המתרס הפוליטי ודיברו זה עם זה במקום לדבר זה על זה. לא כל אחד שינה את דעתו. לא כל ויכוח הסתיים בהסכמה. אבל בעולם שבו חלק גדול מהשיח מתנהל דרך מסכים, אלגוריתמים וסרטונים בני כמה שניות, עצם הנכונות לשבת פנים אל פנים ולהקשיב הפכה למעשה חריג.

בסוף היום, וינינגר קם מהכיסא וארז את השולחן. המלחמה בעזה לא הסתיימה, המחלוקות סביב ישראל לא נעלמו, והקמפוסים האמריקאיים ממשיכים להיות זירה של מאבק רעיוני חריף. אבל לכמה שעות, בלב אחת האוניברסיטאות הבולטות בארצות הברית, הדיון עבר מהסיסמאות אל בני האדם עצמם. עבור מי שרואה בהסברה הישראלית מאבק על עובדות, על הקשר ועל מציאות, זו הייתה אולי הנקודה המשמעותית ביותר של היום כולו.