כסף על האש: הסנאט חושש שההימורים על שריפות יובילו להצתות

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

בפלטפורמת שוק החיזוי פולימרקט אפשר היה לסחור בחוזים על שרפות בזמן שהן עדיין השתוללו. שוק אחד שאל מתי תושג שליטה מלאה בשרפת פאליסיידס; שוק אחר שאל אם השרפה תתפשט לסנטה מוניקה, ואחרים עסקו בהיקף השטח שיישרף. בפולימרקט עצמו ניתן עדיין לראות כי רק השוק שעסק במועד השליטה המלאה בשרפת פאליסיידס משך מסחר בהיקף של יותר מ־700 אלף דולר.

בסך הכול הונחו יותר מ־1.2 מיליון דולר על שווקים הקשורים לשרפות פאליסיידס ואיטון — בזמן ששתי השרפות גבו 31 קורבנות והרסו יותר מ־16 אלף מבנים באזור לוס אנג'לס.

עכשיו הסיפור הזה הגיע לוושינגטון.

ההיסטוריונית ג'יימי פייטרוסקה מאוניברסיטת ראטגרס, שחקרה את התופעה, הגדירה את ההימורים על שרפות כדוגמה בולטת במיוחד ל"תמריץ מעוות". היא הסבירה שהבעיה אינה עצם הניסיון לחזות אסון, אלא העובדה שבמקרה הזה המשתתף עשוי להיות מסוגל להשפיע פיזית על האירוע שאת תוצאתו הוא מנסה לחזות.

תשעה סנאטורים דמוקרטים דורשים מהוועדה למסחר בחוזים עתידיים על סחורות, הגוף הפדרלי המפקח על שוקי החיזוי, להתערב ולהגביל את האפשרות לסחור על שרפות. בראש הפנייה עומד הסנאטור ג'ף מרקלי מאורגון, ולצדו הסנאטורים אלכס פדייה ואדם שיף מקליפורניה, ג'ין שאהין מניו המפשייר, ג'קי רוזן וקתרין קורטז מאסטו מנבדה, מרטין היינריך מניו מקסיקו, רון ויידן מאורגון ואיימי קלובשר ממינסוטה.

הטענה שלהם פשוטה ומטרידה: אם כסף אמיתי תלוי בכך ששרפה תגדל, תימשך או תגיע לנקודה מסוימת — ייתכן שמישהו יחליט לעזור לה להגיע לשם.

במכתב ששלחו ליו"ר הוועדה, מייקל סליג, הזהירו הסנאטורים כי שווקים כאלה עלולים ליצור "תמריצים מעוותים", להפוך סבל אנושי לסחורה ולהזמין אנשים להשפיע בעצמם על תוצאות האירוע שעליו הימרו. הם ציינו במפורש את החשש שהעלה גם עולם הכבאות: אדם שהימר על התפשטותה של שרפה עלול להתפתות להצית אש בעצמו, או להשפיע על שרפה שכבר בוערת כדי שההימור שלו יצליח.

אין כיום ראיה לכך שמי מהשרפות הגדולות בלוס אנג'לס הוצתה כדי לזכות בהימור, והסנאטורים אינם טוענים שכך קרה. האזהרה שלהם עוסקת במה שעלול לקרות כאשר מחברים אירוע שאדם מסוגל להשפיע עליו עם פרס כספי למי שחזה נכון את התוצאה.

וזה מה שהופך שרפה למקרה חריג במיוחד.

בני אדם הימרו במשך מאות שנים על מזג האוויר — כמה גשם יירד, מתי ייפסק או מה תהיה הטמפרטורה. אבל אדם מן השורה אינו יכול לגרום להוריקן לפנות ימינה כדי לזכות בכסף. שרפה היא סיפור אחר: אפשר להצית אותה, להוסיף לה חומר בערה, לפגוע במאמצי הכיבוי או ליצור שרפה נוספת במקום שעשוי להשפיע על תוצאת החוזה.

ההיסטוריונית ג'יימי פייטרוסקה מאוניברסיטת ראטגרס, שחקרה את התופעה, הגדירה את ההימורים על שרפות כדוגמה בולטת במיוחד ל"תמריץ מעוות". היא הסבירה שהבעיה אינה עצם הניסיון לחזות אסון, אלא העובדה שבמקרה הזה המשתתף עשוי להיות מסוגל להשפיע פיזית על האירוע שאת תוצאתו הוא מנסה לחזות.

גם מרקלי אמר כי זו הנקודה שזעזעה אותו. לדבריו, לעולם אסור ליצור מצב שבו לאדם יש תמריץ להאט את המאבק בשרפה — ובוודאי שלא תמריץ להצית אחת.

החשש הזה מקבל משמעות גדולה עוד יותר על רקע עונת השרפות הקשה של 2026. לפי המכתב והדיווחים סביבו, יותר משני מיליון אקרים כבר נשרפו באורגון ובוושינגטון, ועשרות אלפי בני אדם נאלצו להתפנות. מבחינת הסנאטורים, האפשרות ששוק פיננסי יאפשר לאנשים להרוויח ככל שהאש מתפשטת אינה עוד שאלה פילוסופית על גבולות ההימורים באינטרנט. היא הפכה לבעיה של ביטחון הציבור.

פולימרקט, שהושקה ב־2020 והפכה לשוק החיזוי הגדול בעולם, כבר ניהלה בעבר מאבקים עם הרגולטורים האמריקאים. בשנת 2022 היא נקנסה ב־1.4 מיליון דולר לאחר שהוועדה למסחר בחוזים עתידיים קבעה כי הציעה חוזי אירועים בארצות הברית ללא רישום מתאים. כיום פועלת גם גרסה אמריקאית מפוקחת יותר, בעוד השוק הבין־לאומי של החברה ממשיך להציע מגוון רחב בהרבה של חוזים.

החברה דוחה את הטענה שהשווקים האלה הם בסך הכול הימורים מקאבריים על אסונות. מבחינתה, שוקי חיזוי יכולים לספק מידע: כאשר אלפי אנשים מסכנים כסף על הערכה מסוימת, המחיר שנוצר בשוק עשוי לשקף את ההסתברות שהציבור מייחס לאירוע. גם הוועדה הפדרלית עצמה מכירה בכך ששוקי חיזוי יכולים לשמש את הציבור לצורך הערכה ותכנון של אירועים עתידיים.

אבל במקרה של שרפה, המבקרים אומרים, אותו מנגנון שאמור לייצר "חוכמת המונים" עלול לייצר משהו מסוכן בהרבה: אינטרס אישי לכך שהתחזית האיומה ביותר תתגשם.

וזו אינה רק סוגיה של שרפות. הצמיחה העצומה של שוקי החיזוי פתחה בשנים האחרונות אפשרות לסחור על תוצאות בחירות, מלחמות, החלטות ממשלתיות, אירועים פוליטיים ומשברים בינלאומיים. ככל שהכסף נעשה גדול יותר, כך גובר החשש מפני אנשים בעלי מידע פנימי — או בעלי יכולת להשפיע בעצמם על האירוע — שינסו לנצל את היתרון שלהם.

הוויכוח הזה כבר הגיע גם לרשות המפקחת. הוועדה למסחר בחוזים עתידיים פתחה השנה במהלך רגולטורי רחב לבחינת שוקי החיזוי וחוזי האירועים, וביוני פרסמה הצעה חדשה בנוגע לסוגי חוזים שמעוררים בעיות מיוחדות של מדיניות ציבורית. יו"ר הוועדה סליג אמר כי המטרה היא לאפשר לשווקים להתפתח, אך לעשות זאת בדרך המתיישבת עם טובת הציבור.

תשעת הסנאטורים רוצים שהשרפות ייכנסו במפורש לצד הלא נכון של הקו הזה.

מבחינתם, הבעיה אינה שאנשים מנסים לנחש מה יקרה. הבעיה מתחילה ברגע שבו אדם מרוויח כסף אם מה שיקרה יהיה גרוע יותר.

במרוץ סוסים, מי שהימר על הסוס המוביל רוצה שהוא ירוץ מהר יותר. במשחק כדורסל הוא רוצה שקבוצתו תקלע עוד סל. אבל כאשר הכסף מונח על מספר האקרים שיישרפו, הזמן שייקח לכבאים להשתלט על האש או השכונה שאליה יגיעו הלהבות — אותו אינסטינקט הופך למשהו הרבה יותר אפל.

כי הפעם, כדי לזכות בהימור, מישהו צריך להפסיד הרבה יותר מכסף.