הפונדקאית סירבה להפיל: התינוק נולד — ועכשיו היא דורשת משמורת

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

מקנה ווסט, בת 28, סירבה לעבור הפלה לאחר שבבדיקות התברר כי העובר סובל ממום לב מולד נדיר ומסכן חיים. היא עזבה את קליפורניה, נסעה לטקסס, ילדה שם את התינוק — וכעת מבקשת שבית המשפט יעניק לה משמורת עליו.

מולה ניצבים ההורים המיועדים, עומאר אחמד ונשין גילקר מלוס אנג'לס, שלטענתם קיבלו אחת ההחלטות הקשות ביותר שניתן לדמיין: להפסיק את ההיריון לאחר שנאמר להם כי בנם סובל מתסמונת לב שמאלי היפופלסטי, מצב שבו הצד השמאלי של הלב אינו מתפתח במלואו ועלול לחייב שורה של ניתוחים מורכבים מיד לאחר הלידה.

בסביבות השבוע ה־20 להיריון התגלה המום. ההורים ביקשו להפסיק את ההיריון.

לפי עותק מחוזה הפונדקאות שפורסם ב"דאלאס מורנינג ניוז", ההסכם אפשר להורים המיועדים לבחור בהפסקת היריון במקרה של מום בעובר. אלא שחוזה משפטי אינו יכול בהכרח לפתור את השאלה מה קורה כאשר האישה ההרה עצמה מסרבת לשתף פעולה.

ווסט אמרה שלא הייתה מסוגלת לעבור את ההליך.

התוצאה היא מצב כמעט בלתי נתפס: התינוק שנולד להורים מלוס אנג'לס בעקבות הליך פונדקאות נמצא בטקסס, האישה שילדה אותו מבקשת להפוך לאמו מבחינה משפטית, והוריו המיועדים אינם יכולים בשלב זה פשוט לקחת אותו בחזרה לקליפורניה.

בריאיון מצולם לארגון המתנגד להפלות היא סיפרה כי הרגישה לכודה בין ההתחייבות החוזית לבין השליטה בגופה. לדבריה, בסופו של דבר הבינה שאיש אינו יכול לבצע את ההפלה בלי הסכמתה ובלי חתימתה על טופסי ההליך.

היא החליטה להמשיך בהיריון ונסעה לטקסס, מדינה שבה חוקי ההפלות מחמירים בהרבה מאלה שבקליפורניה. שם חיפשה רופאים שיוכלו לטפל בתינוק לאחר לידתו.

ב־12 באוגוסט נולד התינוק בדאלאס.

בשלב הזה כבר לא היה מדובר רק בסכסוך בין פונדקאית להורים המיועדים. לתמונה נכנס התובע הכללי של טקסס, קן פקסטון, והמקרה הפך למאבק משפטי בין מדינות, חוזים, זכויות הורים ואוטונומיה על גוף האישה.

יום לפני הלידה הוציא בית משפט בטקסס צו המחייב לדאוג לתינוק לטיפול רפואי מציל חיים מיד לאחר לידתו. במקביל נקבע כי ווסט אינה רשאית להציג את עצמה כהורה או כאפוטרופוס של הילד ואינה רשאית לקבל החלטות רפואיות בשמו.

הצו אף מנע ממנה מגע עם התינוק לאחר הלידה.

אבל ווסט אינה מוותרת.

עורך דינה, לינקולן וילסון, הודיע כי בכוונתה להמשיך להיאבק על משמורת. במקביל הוטלה הגבלה זמנית שמונעת מההורים המיועדים להוציא את הילד מטקסס עד לדיון נוסף בבית המשפט.

התוצאה היא מצב כמעט בלתי נתפס: התינוק שנולד להורים מלוס אנג'לס בעקבות הליך פונדקאות נמצא בטקסס, האישה שילדה אותו מבקשת להפוך לאמו מבחינה משפטית, והוריו המיועדים אינם יכולים בשלב זה פשוט לקחת אותו בחזרה לקליפורניה.

עורכי הדין של ההורים טוענים שהפרשה הפכה את הרגע הקשה ביותר בחייהם לזירת מאבק פוליטית.

לדברי עורך הדין לי בדנר, מצב הלב של התינוק כבר היה שברון לב עבור בני הזוג, וכעת הם נאלצים לראות את "הטרגדיה המשפחתית שלהם הופכת לתיאטרון פוליטי" בידי משרד התובע הכללי של טקסס ובידי ווסט.

לדבריו, התינוק נמצא בטיפול של מומחי ילדים, וההורים מתכוונים לפעול בהתאם להמלצות הצוות הרפואי ולהעמיד את בריאותו ורווחתו מעל לכל דבר אחר.

הסיפור כולו יושב בדיוק בנקודה שבה שלושה עקרונות משפטיים חזקים מתנגשים זה בזה.

מצד אחד נמצא חוזה הפונדקאות. ההורים המיועדים התקשרו בהסכם שנועד לקבוע מראש כיצד יתקבלו החלטות במקרה של בעיה רפואית חמורה בעובר.

מצד שני עומדת זכותה של האישה ההרה להחליט מה ייעשה בגופה. גם אם חתמה בעבר על חוזה המאפשר הפסקת היריון, השאלה אם בית משפט יכול לכפות עליה בפועל לעבור הפלה היא שאלה אחרת לחלוטין.

ומעל שני אלה ניצבת שאלת ההורות: לאחר שהתינוק כבר נולד, מי זכאי לקבל עליו החלטות — ההורים המיועדים שלמענם נוצר ההיריון, או האישה שנשאה אותו ברחמה וילדה אותו?

המשפטנית ג'סיקה לוינסון הסבירה כי עצם קיומו של סעיף בחוזה אינו מבטיח שניתן לאכוף אותו. לדבריה, האוטונומיה של אישה על גופה מקשה מאוד לדמיין מצב שבו בית משפט יורה לה לעבור הפלה רק מפני שהתחייבה לכך בעבר במסגרת חוזה פונדקאות.

המציאות שאחרי הלידה מסובכת לא פחות.

ווסט זכתה לתמיכה של ארגונים ופעילים נגד הפלות, שסייעו לה מבחינה משפטית ובנסיעה לטקסס. חלקם מכנים את הילד "בייבי גבריאל". ההורים המיועדים בחרו עבורו שם אחר ונמנעים עד כה מהתבטאויות פומביות נרחבות.

הילד עצמו ניצב כעת בפני מאבק רפואי קשה. תסמונת לב שמאלי היפופלסטי היא מום מולד חמור המחייב בדרך כלל טיפול רפואי אינטנסיבי וניתוחים בשלבים הראשונים של החיים. גם ילדים ששורדים את הטיפולים עשויים להזדקק למעקב ולטיפול במשך שנים.

וזו אולי העובדה שהופכת את המקרה לטעון כל כך: מאחורי כל הוויכוחים על חוזים, הפלות, זכויות הורים ופוליטיקה נמצא תינוק חולה מאוד, שכבר נולד ושזקוק לטיפול.

אבל מבחינה משפטית, הקרב רק מתחיל.

ההורים המיועדים הגישו תביעה נגד ווסט, והיא מצדה מבקשת משמורת. דיון נוסף נקבע ל־25 באוגוסט, ובית המשפט צפוי להידרש לשאלות שכמעט אין להן תקדים ברור: כמה כוח יש לחוזה פונדקאות על החלטות בזמן היריון, מה קורה כאשר פונדקאית מפרה את רצונם של ההורים המיועדים — והאם העובדה שהיא זו שילדה את הילד מעניקה לה זכות כלשהי לדרוש אותו לעצמה.

מה שהתחיל כהסכם להבאת ילד לעולם הפך בתוך חודשים למאבק שבו כל צד טוען שהוא מגן עליו.

ועכשיו, אחרי שהפונדקאית סירבה להפיל, התינוק כבר נולד — ובית משפט בטקסס יצטרך להחליט מי רשאי לקחת אותו הביתה.