פי עשרה מהפנטגון: מאסק בונה בטקסס את המפעל הגדול בעולם
100 מיליון רגל רבוע, יותר מ־1,700 מגרשי פוטבול והשקעה שעשויה לטפס ל־119 מיליארד דולר: אילון מאסק מתכנן במחוז גריימס את "טרפאב" — מפעל שבבים עצום של טסלה וספייס־אקס שאמור לייצר את המוח למכוניות האוטונומיות, לרובוטים ולמערכות הבינה המלאכותית של אימפריית מאסק. אם החזון יתממש במלואו, מדובר במבנה תעשייתי בקנה מידה שכמעט לא נראה מעולם.
האזינו לכתבה זו
פי עשרה מהפנטגון: מאסק בונה בטקסס את המפעל הגדול בעולם
08.19.2026 11:00
סוכנויות הידיעות
מחוז גריימס, טקסס — אילון מאסק כבר בנה מפעלי מכוניות עצומים, בסיסי שיגור, מרכזי בינה מלאכותית ועיר שלמה סביב פעילות החלל שלו בטקסס. עכשיו הוא מכוון למשהו גדול עוד יותר: מפעל שבבים כה עצום, עד שההשוואות המקובלות למפעלים ולמחסנים כמעט מאבדות משמעות.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
שמו של הפרויקט הוא "טרפאב", והוא מתוכנן לקום במחוז גריימס, צפונית־מערבית ליוסטון וליד אזור קולג' סטיישן. ממשלת טקסס אישרה החודש רשמית כי ספייס־אקס תקים במקום מפעל מוליכים למחצה משולב אנכית. רק השלב הראשון אמור לייצג השקעה של יותר מ־16.8 מיליארד דולר וליצור כ־3,000 מקומות עבודה חדשים. אם כל שלבי התוכנית יצאו לפועל, המסמכים שהוגשו לפרויקט מצביעים על השקעה כוללת שעשויה להגיע לכ־119 מיליארד דולר.
אבל המספר שבאמת קשה לעכל הוא הגודל. המתחם המתוכנן אמור להשתרע על כ־100 מיליון רגל רבוע — בערך 9.3 מיליון מטרים רבועים של שטח בנוי. זהו סדר גודל של יותר מ־1,700 מגרשי פוטבול אמריקאי. לשם השוואה, הפנטגון משתרע על כ־6.5 מיליון רגל רבועה של שטח רצפה. אם טרפאב אכן ייבנה במלוא היקפו המתוכנן, הוא יהיה גדול ממנו ביותר מפי 15 לפי שטח רצפה — ולכן גם הכותרת "פי עשרה מהפנטגון" היא למעשה שמרנית למדי.
המספר הזה גם מציב את טרפאב בליגה משלו ביחס למבנים הגדולים בעולם. מרכז "ניו סנצ'ורי גלובל סנטר" בצ'נגדו שבסין, המוזכר לעיתים כאחד המבנים הגדולים בעולם לפי שטח רצפה, משתרע על כ־1.7 מיליון מטרים רבועים בלבד. גם גיגה טקסס, מפעל הענק הקיים של טסלה ליד אוסטין, מכיל כיום יותר מ־10 מיליון רגל רבועה של שטח מפעל — עשירית בערך מן המספר שמאסק מציב לטרפאב. טסלה עצמה מציינת כי קמפוס גיגה טקסס משתרע על כ־2,500 אקר.
אבל טרפאב אינו עוד ניסיון של מאסק לשבור שיא אדריכלי. הסיבה האמיתית לגודל היא רעב לשבבים.
המספר שבאמת קשה לעכל הוא הגודל. המתחם המתוכנן אמור להשתרע על כ־100 מיליון רגל רבועה — בערך 9.3 מיליון מטרים רבועים של שטח בנוי. זהו סדר גודל של יותר מ־1,700 מגרשי פוטבול אמריקאי. לשם השוואה, הפנטגון משתרע על כ־6.5 מיליון רגל רבועה של שטח רצפה. אם טרפאב אכן ייבנה במלוא היקפו המתוכנן, הוא יהיה גדול ממנו ביותר מפי 15 לפי שטח רצפה — ולכן גם הכותרת "פי עשרה מהפנטגון" היא למעשה שמרנית למדי.
טסלה, ספייס־אקס ו־אקס־איי זקוקות לכמויות עצומות של כוח מחשוב. טסלה מפתחת כלי רכב אוטונומיים ואת הרובוט האנושי "אופטימוס"; אקס־איי בונה מערכות בינה מלאכותית ומרכזי נתונים עצומים; וספייס־אקס מסתכלת כבר על מערכות מחשוב שיפעלו בעתיד גם בחלל. מבחינת מאסק, כל החזונות האלה מתנגשים באותה בעיה: מישהו צריך לייצר את השבבים.
לכן טרפאב מתוכנן לעשות דבר חריג בתעשיית המוליכים למחצה — לרכז כמה שיותר מן התהליך במקום אחד. טסלה מתארת את המיזם כמפעל שבבים משולב אנכית שבו יימצאו ייצור שבבי לוגיקה, זיכרון, אריזה מתקדמת ובדיקות תחת אותה מסגרת תעשייתית. מודעות הגיוס של החברה כבר מחפשות מהנדסים בתחומי הייצור, המטרולוגיה, הזיכרון ותהליכי המוליכים למחצה עבור טרפאב.
גם אינטל הצטרפה לפרויקט ותספק ניסיון וידע בתחום ייצור השבבים. היעד של מאסק הוא לא מפעל רגיל שמוכר שבבים לשוק הרחב, אלא מערכת שתוכל להזין בראש ובראשונה את האימפריה שלו עצמו. האתר הרשמי של טרפאב מציג את החזון במונחים כמעט מדע־בדיוניים: טסלה, ספייס־אקס ואקס־איי מבקשות לשלב לוגיקה, זיכרון ואריזה מתקדמת תחת קורת גג אחת, כדי להגיע בסופו של דבר להיקף מחשוב של יותר מטרוואט אחד.
המשמעות היא שמאסק מנסה לעשות בתחום השבבים את מה שטסלה עשתה במכוניות: לצמצם ככל האפשר את התלות בספקים אחרים ולשלוט בשרשרת הייצור. בעידן שבו אנבידיה, טי־אס־אם־סי, סמסונג ואינטל הפכו לגורמים קריטיים במרוץ העולמי לבינה מלאכותית, מאסק אינו רוצה להסתפק בתור לרכישת שבבים. הוא רוצה מפעל משלו.
וזה גם מסביר את המחיר. 16.8 מיליארד דולר הם רק נקודת הפתיחה של השלב הראשון. מסמכים הקשורים לפרויקט הצביעו בעבר על תרחיש של עשרות מיליארדים נוספים ובהמשך על השקעה מצטברת של עד 119 מיליארד דולר. אם ההיקף הזה יתממש, טרפאב יהפוך לאחד מפרויקטי התעשייה הפרטיים היקרים ביותר שנבנו אי פעם בארצות הברית.
טקסס רוצה אותו מאוד. המושל גרג אבוט הציג את המפעל כהוכחה נוספת לכך שהמדינה הופכת למרכז של תעשיות העתיד, והמדינה העניקה לספייס־אקס מענק של 30 מיליון דולר מקרן המיזמים של טקסס. הפרויקט זכאי גם להשתתף בתוכנית התמריצים המדינתית למקומות עבודה, אנרגיה, טכנולוגיה וחדשנות.
אבל לא כולם במחוז גריימס חוגגים. תושבים באזור הכפרי כבר מעלים חששות מפני שינוי דרמטי באופי המקום: עומסי תנועה, צריכת מים, לחץ על שירותי חירום ותשתיות ופגיעה אפשרית באורח החיים הכפרי. פרויקט של 100 מיליון רגל רבועה אינו עוד מפעל שמתווסף לאזור — הוא מסוג הדברים שמסוגלים לשנות אזור שלם סביבם.
יש גם פרט חשוב שמבלבל לעיתים בין שני הפרויקטים של מאסק בטקסס. ליד גיגה טקסס שבאוסטין כבר מתקדמות עבודות על מפעל שבבים קטן יותר, המכונה מפעל השבבים הטכנולוגי המתקדם. צילומי רחפן מאוגוסט הראו שם עבודות יסוד מתקדמות. טרפאב במחוז גריימס הוא המגה־פרויקט הנפרד והגדול בהרבה — המפעל שאמור לקחת את הרעיון הזה לקנה מידה כמעט בלתי נתפס.
ומכאן מגיעה גם השאפתנות האופיינית למאסק. מבחינתו, המפעל בטקסס אינו נקודת הסיום. החזון של ספייס־אקס מחבר את ייצור השבבים למרכזי מחשוב עתידיים בחלל, לרובוטיקה בקנה מידה עצום ולבינה מלאכותית שתדרוש כמויות אנרגיה וחומרה שקשה לדמיין כיום.
אולי טרפאב לעולם לא יגיע לכל 100 מיליון הרגל הרבועות ולכל 119 מיליארד הדולרים שעל הנייר. פרויקטים תעשייתיים בקנה מידה כזה משתנים, מצטמצמים ומתעכבים כמעט תמיד. אבל אפילו השלב הראשון שאושר — 16.8 מיליארד דולר ו־3,000 עובדים — כבר הופך אותו לאחד ההימורים התעשייתיים הגדולים של מאסק.
והפעם הוא לא מנסה לבנות את המכונית המהירה ביותר או לשגר את הטיל הגדול ביותר.
הוא מנסה לבנות את המפעל שייצר את המוח של כל השאר.
