היא הרגה את שלושת ילדיה: 12 מושבעים נקרעים בין רצח לפסיכוזה
לינדזי קלנסי, אחות ממסצ'וסטס, אינה מכחישה שהרגה בינואר 2023 את שלושת ילדיה הקטנים בבית המשפחה בדוקסברי. השאלה שמטלטלת כעת את המשפט היא אחרת לגמרי: האם פעלה מתוך תכנון והבינה את מעשיה — או שהייתה בעיצומה של פסיכוזה קשה שלאחר לידה ולא הייתה אחראית להם מבחינה פלילית. אחרי כמעט 30 שעות של דיונים, חבר המושבעים הודיע פעמיים שאינו מצליח להגיע להכרעה — והשופט שלח אותו לניסיון אחרון לפני האפשרות של משפט חוזר.
האזינו לכתבה זו
היא הרגה את שלושת ילדיה: 12 מושבעים נקרעים בין רצח לפסיכוזה
09.02.2026 15:00
סוכנויות הידיעות
פלימות', מסצ'וסטס — לינדזי קלנסי אינה עומדת לדין משום שמישהו טוען שהרגה את שלושת ילדיה. על העובדה הזאת אין כמעט מחלוקת. השאלה שמחזיקה כעת אולם משפט שלם במתח, ומפלגת גם רבים מחוץ לו, היא אם בזמן שהרגה את קורה בת החמש, דוסון בן השלוש וקאלן בן שמונה החודשים — היא הייתה אחראית למעשיה.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
אחרי כמעט 30 שעות של דיונים, תשע נשים ושלושה גברים בחבר המושבעים הודיעו לשופט ויליאם סאליבן בפעם השנייה כי אינם מצליחים להגיע להכרעה. משמעות הדבר היא שהמשפט המתוקשר נמצא על סף מבוי סתום. השופט סירב בשלב זה להרים ידיים והקריא למושבעים הוראה מיוחדת שנועדה לעודד אותם לבחון מחדש את עמדותיהם ולנסות להגיע להסכמה, לפני שיוכרז משפט ללא הכרעה.
״עליכם לשקול שרצוי כי התיק יוכרע״, אמר להם ושלח אותם שוב לחדר הדיונים.
התביעה טוענת כי קלנסי לא הייתה אישה שאיבדה קשר עם המציאות, אלא אם שפעלה באופן מודע ומחושב. התובעים הצביעו במהלך המשפט על פעולות שביצעה לפני מות הילדים וטענו כי הן מלמדות על תכנון, יכולת קבלת החלטות ושליטה עצמית.
על פי הדין במסצ'וסטס, אם גם הניסיון הנוסף לא יביא להסכמה, עשוי השופט להכריז על ביטול המשפט בשל חבר מושבעים שאינו מסוגל להגיע לפסק דין. במקרה כזה תעמוד התביעה בפני החלטה קשה: האם לפתוח את כל ההליך מחדש ולהעמיד שוב לדין אם שאינה מכחישה את מות ילדיה, אך טוענת כי בזמן המעשה הייתה חולה מכדי להבין או לשלוט במעשיה.
הטרגדיה התרחשה ב־24 בינואר 2023 בבית משפחת קלנסי בדוקסברי, עיירה אמידה מדרום לבוסטון. קלנסי, שהייתה אז אחות בת 34 ואם לשלושה, נשארה בבית עם הילדים בזמן שבעלה פטריק יצא לסידורים. כשחזר, מצא זירת אסון.
שלושת הילדים מתו. קלנסי עצמה ניסתה לפגוע בעצמה לאחר מכן, נפצעה קשה ונשארה משותקת בפלג גופה התחתון. מאז היא מתניידת בכיסא גלגלים.
כאן בדיוק מתחילה המחלוקת שממנה המושבעים אינם מצליחים להשתחרר. התביעה טוענת כי קלנסי לא הייתה אישה שאיבדה קשר עם המציאות, אלא אם שפעלה באופן מודע ומחושב. התובעים הצביעו במהלך המשפט על פעולות שביצעה לפני מות הילדים וטענו כי הן מלמדות על תכנון, יכולת קבלת החלטות ושליטה עצמית.
מבחינתם, העובדה שסבלה מבעיות נפשיות אינה מספיקה. כדי שלא תהיה אחראית פלילית, צריך להוכיח שמחלת הנפש שלה הייתה חמורה עד כדי כך שלא הייתה מסוגלת להבין שמעשיה פסולים או לשלוט בהם. התביעה טוענת כי הראיות אינן מצביעות על מצב כזה.
ההגנה מציגה תמונה הפוכה כמעט לחלוטין. עורכי דינה של קלנסי טוענים כי לאחר לידת בנה השלישי היא הידרדרה למצב פסיכיאטרי חמור וסבלה מפסיכוזה שלאחר לידה — מצב נדיר אך מסוכן שעלול לכלול הזיות, אמונות שווא וניתוק מהמציאות.
לפי גרסת ההגנה, קלנסי שמעה קול גברי שציווה עליה להרוג את ילדיה ואת עצמה. עורכי דינה טוענים כי אין כאן סיפור של אם שרצתה במות ילדיה, אלא של אישה שמוחה היה בעיצומו של משבר פסיכוטי קיצוני.
זו אינה אבחנה תיאורטית בלבד. במסצ'וסטס, אדם יכול להימצא לא אחראי פלילית אם בשל מחלת נפש לא היה מסוגל להבין את טיב מעשיו או את העובדה שהם פסולים, או אם לא היה מסוגל לשלוט בהתנהגותו. אם המושבעים יקבלו את טענת ההגנה, קלנסי לא תישלח לכלא ככל נאשמת שהורשעה ברצח, אלא צפויה להיות מוחזקת במערכת פסיכיאטרית מאובטחת.
המשפט הפך עם הזמן להרבה יותר מהליך פלילי נגד אישה אחת. הוא הצית מחדש דיון ציבורי קשה בארצות הברית על בריאות נפשית לאחר לידה, על יכולתה של מערכת הבריאות לזהות הידרדרות מסוכנת אצל אימהות צעירות ועל השאלה היכן עובר הגבול בין אחריות פלילית למחלה פסיכיאטרית קשה.
ההגנה טענה כי קלנסי ביקשה עזרה עוד לפני מות ילדיה ודיווחה על חרדה, מחשבות טורדניות וקשיים נפשיים. עורכי דינה מתחו ביקורת על הטיפול שקיבלה ועל מספר התרופות שנרשמו לה בתקופה שקדמה לאירוע. תומכות שהגיעו לבית המשפט טענו כי המקרה משקף גם כישלון רחב יותר בטיפול בנשים לאחר לידה.
אולם מבחינת משפחות הילדים והציבור, הדיון הרפואי אינו יכול למחוק את העובדה המצמררת שבמרכז התיק: שלושה ילדים קטנים אינם בחיים.
זו גם הסיבה שהמושבעים נדרשים להכרעה קשה במיוחד. הם אינם צריכים לבחור בין גרסה שבה הילדים נהרגו לגרסה שבה לא נהרגו. הם צריכים להחליט מה התרחש בתוך מוחה של אמם בזמן שעשתה את המעשה — והאם מצבה הנפשי חצה את הרף המשפטי שמבטל אחריות פלילית.
אם תורשע ברצח מדרגה ראשונה, קלנסי עלולה להישלח למאסר עולם ללא אפשרות לשחרור מוקדם. הרשעה בעבירות חמורות פחות עשויה להביא לעונש שונה. מנגד, קביעה שאינה אחראית פלילית בשל מחלת נפש תוביל ככל הנראה לאשפוז במוסד פסיכיאטרי מאובטח, כל עוד ייקבע שהיא זקוקה לכך.
התיק עורר שוב השוואה לאחת הפרשות הידועות ביותר מסוג זה בארצות הברית — זו של אנדריאה ייטס מטקסס, שהרגה את חמשת ילדיה בשנת 2001 לאחר שסבלה ממחלת נפש קשה. ייטס הורשעה תחילה, אך הרשעתה בוטלה ובמשפט חוזר נקבע כי אינה אחראית פלילית בשל אי־שפיות. מאז היא מאושפזת במוסד פסיכיאטרי.
אבל בפלימות' אין עדיין תשובה. יש רק 12 מושבעים שכבר ישבו במשך עשרות שעות, בחנו עדויות רפואיות, הקשיבו לתובעים ולהגנה וניסו לענות על שאלה שכמעט בלתי אפשרי לראות מבחוץ: האם לינדזי קלנסי הייתה אם שביצעה רצח מחושב — או אישה חולה שאיבדה באותו לילה את הקשר עם המציאות.
בינתיים, הם עדיין אינם מצליחים להסכים. ואם גם הניסיון האחרון ייכשל, אחת מפרשות הרצח המטלטלות במסצ'וסטס עלולה להסתיים בלי תשובה — לפחות לעת עתה.
