שכתוב ההיסטוריה בכיתות בארה"ב: כך הפכה האסלאמופוביה לסיפור המרכזי של 11 בספטמבר

רק שתי מדינות בארצות הברית מחייבות את בתי הספר הציבוריים ללמד על פיגועי ה-11 בספטמבר, ובהיעדר תוכנית לימודים אחידה נכנסו לכיתות גם מערכי שיעור שנויים במחלוקת מלאים באג'נדות פוליטיות. המבקרים טוענים כי חלקם מצניעים את תפקידם של אל-קאעידה והטרור האסלאמי, מקדישים תשומת לב מועטה ל-2,977 הקורבנות ומתמקדים בעיקר באסלאמופוביה ובביקורת על ארצות הברית.

לפי מחקר של אוניברסיטת ויסקונסין שפורסם באוגוסט, רק אריזונה ופלורידה מחייבות ללמד לעומק על הפיגוע. בעשר מדינות נוספות קיימות הוראות המעודדות לעסוק בנושא, אך הן עשויות להסתכם בדקת דומייה, בפעילות בכיתה או בטקס בית ספרי. גם בניו יורק אין תוכנית אחידה, אף שהפיגועים נכללים ביעדי לימודי החברה ובתי הספר נדרשים לציין את היום בדקת דומייה. חבר הקונגרס הרפובליקני אנדרו גרברינו מלונג איילנד מקדם כעת הצעת חוק שתחייב ללמד על ה-11 בספטמבר בכל 50 המדינות.

אחת התוכניות שעוררו ביקורת היא Teaching Beyond September 11th, שפותחה בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת פנסילבניה ומיועדת לתלמידי תיכון ולסטודנטים בתחילת דרכם. מחלקות החינוך של פנסילבניה, מסצ'וסטס, ויסקונסין ואורגון ממליצות עליה כאחד המשאבים העומדים לרשות המורים, והיא מופיעה גם ברשימת אפשרויות שהוצגה למורים בניו יורק.

היעדר תוכנית אחידה ללימודי ה-11 בספטמבר איפשר לאג'נדות פוליטיות אנטי-אמריקאיות להיכנס לבתי הספר

התוכנית מקדישה פסקה אחת בלבד למתקפה עצמה. היא מתארת כיצד 19 חוטפים ריסקו מטוסים במגדלי התאומים ובפנטגון וכיצד מטוס נוסף התרסק בפנסילבניה, ולאחר מכן מציינת כי 2,996 בני אדם נהרגו - מספר הכולל גם את המחבלים. החוטפים אינם מוגדרים כטרוריסטים, המניעים הג'יהאדיסטיים שלהם אינם מוסברים, ואוסמה בן לאדן מוצג כאדם שארצות הברית "האשימה" בתכנון הפיגועים, בלי להזכיר את הודאותיו ואת הכרזת הג'יהאד שלו נגד המדינה.

במקום זאת, חלקים נרחבים מהתוכנית עוסקים בנושאים כמו "אסלאמופוביה בבית הלבן", מעקב אחר מוסלמים, צעירים מוסלמים והתנגדות וההגבלות שהוטלו על כניסת אזרחים ממדינות מוסלמיות. המבקרים מציינים כי היא אינה עוסקת בהשפעה המתמשכת של הפיגועים על משפחות הקורבנות או בכמעט 10,000 אנשי הצלה ואזרחים שמתו מאז ממחלות הקשורות לחשיפה לחומרים רעילים בגראונד זירו.

בדיקה של ארגון הפיקוח החינוכי North America Values Institute מצאה דוגמאות דומות במערכי שיעור נוספים. חומרי לימוד שמפיץ איגוד המורים הארצי כוללים ציטוט של הפרופסור הפלסטיני אדוארד סעיד, שקשר בין הפיגועים לתמיכה האמריקאית בישראל. תוכנית ללימודי אתניות בפיטסבורג מתמקדת בעלייה בגזענות ובאסלאמופוביה בלי לציין מי ביצע את המתקפה וכמה בני אדם נרצחו, ואילו חומר לימוד בקליפורניה מתאר את ה-11 בספטמבר כאירוע שהוביל לאפליה גלויה ומכנה את ארצות הברית "כוח קולוניאלי".

בניו יורק עורר ביקורת גם דף עבודה שחיבר אדם פיינברג, מורה בבית הספר סיטי פוליטכניק בברוקלין. פיינברג הטיל על תלמידי כיתות ט' עד י"ב לקרוא את "המכתב לאמריקה" של בן לאדן ולהשיב על שאלות כמו "מדוע לדעתכם אוסמה בן לאדן שונא כל כך יהודים?" ו"מדוע הוא סבור שאמריקה היא הציוויליזציה הגרועה ביותר שידעה האנושות?". דף העבודה הועלה בשנת 2020 למאגר של פדרציית המורים האמריקאית. פיינברג לא הכחיש כי הוא חיבר אותו, אך סירב למסור תגובה נוספת.

מהתוכנית לימודים באונ' פנסילבניה 

החשש מפני פערי ידע בקרב צעירים קיבל חיזוק בסקר של האגודה לחקר המזרח התיכון ואפריקה. מתוך 470 מרצים שהשתתפו בו, 66% העריכו כי סטודנטים אינם יודעים לזהות נכון מי ביצע את פיגועי 11 בספטמבר או להסביר מדוע התרחשו. כשני שלישים מהנשאלים טענו גם כי מחקרים אקדמיים מסוימים מעניקים גיבוי למשטרים, לארגונים ולאידיאולוגיות העוינים את ארצות הברית.

הביקורת החריפה ביותר הגיעה מבני משפחות הקורבנות. גייל סילק, שאחיה השוטר סטיבן דריסקול נהרג במגדל הדרומי, אמרה כי מחברי התוכניות אינם מבינים את כאבן של המשפחות. קווין בירנס, שאביו היה מפקד גדוד בכבאות ניו יורק ומת ממחלה הקשורה ל-11 בספטמבר, הוסיף: "התיאוריות האלה פוגעניות. צריך ללמד מה קרה ומי עשה את זה". חבר בית המחוקקים של ניו יורק מאט סלייטר טען כי תוכנית המטשטשת את ההבדל בין הקורבנות למחבלים אינה מלמדת היסטוריה, אלא משכתבת אותה.

מנגד, ד"ר אמינה גאפר-קוצ'ר, שהובילה את Teaching Beyond September 11th, אמרה כי התוכנית נועדה לעסוק במה שהתרחש לאחר הפיגועים ולהשלים את חומרי הלימוד על המתקפה עצמה, ולא להחליף אותם. דובר מחלקת החינוך של עיריית ניו יורק מסר כי מדובר באחת מכ-40 תוכניות המוצעות למורים, וכי הרשימה כוללת גם מערכי שיעור המתמקדים בקורבנות ובהשפעת האסון על בני משפחותיהם.