
בני הזוג נלקחו לכלא בזמן שנכדיהם התכוננו לחיפוש ביצי הפסחא. הם ישבו יומיים במעצר, עד שבנם הצליח ללוות כסף לצורך הערבות. "פשוט לא היה לנו כסף לשלם", סיפר וסקז, כיום בן 68. אשתו עבדה אז במפעל והוא התקיים מקצבת נכות.
הרופא שעמד מאחורי התביעה היה רוג'ר מרשל — היום סנטור רפובליקני מקנזס ואחד הפוליטיקאים הבולטים במדינה. לפי חקירה של "ניו יורק טיימס", שבחנה אלפי עמודים מתיקי בתי משפט, מרשל תבע יותר מ־700 מטופלים לאורך הקריירה שלו כרופא נשים ומיילד. ב־81 מהמקרים הוצאו צווי מעצר לאחר שהנתבעים לא הופיעו לדיונים.
התמונה שעולה מהמסמכים קשה במיוחד. עורכי הדין שפעלו מטעם מרשל עיקלו משכורות, תפסו כספים מחשבונות בנק וגבו באופן שגרתי ריבית שנתית של 18 אחוז. חלק מהחובות הסתכמו באלפי דולרים, אך אחרים היו זעומים בהרבה — עד 101 דולר בלבד.
כמחצית מהתביעות הוגשו בשמו של מרשל עצמו, והיתר בשם המרפאה "הארטלנד ריג'יונל", שהייתה בבעלותו הבלעדית במשך שנים. רבים מהנתבעים חיו במחוז ברטון, אזור כפרי שבו שיעורי העוני והתת־ביטוח גבוהים מהממוצע.

התמונה שעולה מהמסמכים קשה במיוחד. עורכי הדין שפעלו מטעם מרשל עיקלו משכורות, תפסו כספים מחשבונות בנק וגבו באופן שגרתי ריבית שנתית של 18 אחוז. חלק מהחובות הסתכמו באלפי דולרים, אך אחרים היו זעומים בהרבה — עד 101 דולר בלבד.
אחת מהן הייתה קלי קלאטס, אם טרייה שנתבעה ב־2015 בגלל חוב של 129 דולר בלבד לאחר ביקורת רפואית שגרתית. "התכוונתי לשלם. פשוט הייתי במאבק כלכלי", סיפרה. לפי החקירה, מרשל תבע אותה כשהתינוקת שלה הייתה בת תשעה חודשים, ובהמשך עוקל חשבון הבנק שלה.
הממצאים מקבלים משמעות חריפה במיוחד על רקע הדימוי הציבורי שמרשל טיפח במשך שנים. הסנטור בן ה־66 עבד יותר מ־25 שנה כרופא נשים, והקפיד להציג את עצמו כאיש רפואה מסור. באתרי הקמפיין שלו הוא מופיע תחת הכינוי "דוק מרשל", ובמודעת בחירות מ־2020 נראה כשהוא מחזיק שני תינוקות לצד המסר כי אלפי תושבי קנזס "החלו את חייהם בידיו".
מרשל אף סיפר בעבר בגאווה שטיפל בחולים עניים וקיבל מטופלות של מדיקייד, לעיתים כאלה שנסעו מרחקים ארוכים כדי להגיע אליו. במקביל, הונו האישי הוערך במיליוני דולרים.
אחד המקרים הקשים ביותר שתוארו בחקירה הוא של מישה צימרמן. היא נעצרה לראשונה ב־2011 בגלל חוב שנבע מניתוח קיסרי. באותו זמן הייתה בחודש השמיני להריונה ובבית עם בתה בת השנתיים. "ביקשתי מהם בשקט שלא יאזיקו אותי מול הילדה שלי", סיפרה.
צימרמן נעצרה שוב ב־2013, ופעם נוספת ב־2016. החוב המקורי שלה, 3,596 דולר, תפח עם הריבית ליותר מ־7,000 דולר. "הייתי צריכה לבחור בין חשבון החשמל לבין לשלם 50 דולר לרופא שלא היה זקוק לכסף הזה", אמרה.
במקרה אחר, אישה שנתבעה על כ־1,200 דולר ביקשה מבית המשפט שלא לחייב אותה בגין טיפול שקיבלה לאחר שאיבדה את התאומים שלה. גם היא חויבה לשלם.
בתגובה לחקירה אמרה דוברתו של מרשל כי הוא "הקדיש עשרות שנים לטיפול בחולים ללא קשר ליכולתם לשלם", והדגישה כי שופטים, ולא רופאים, הם אלה שמוציאים צווי מעצר. לדבריה, הצווים ניתנו רק לאחר שאנשים החמיצו שוב ושוב דיונים.
אלא שמסמכי בתי המשפט, לפי "ניו יורק טיימס", מראים כי עורכי הדין שפעלו מטעם מרשל ביקשו בעצמם שוב ושוב צווי מעצר נגד חייבים.
מומחים שנשאלו על ידי העיתון אמרו שהיקף התביעות והאמצעים שננקטו לגביית החובות חריגים. ניל מהוני, כלכלן מאוניברסיטת סטנפורד, ציין כי רק שיעור קטן מאוד מאשפוזים בארצות הברית מוביל לתביעות משפטיות. ברק ריצ'מן, מומחה למשפט רפואי מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, הגדיר עיקולי שכר ומעצרים כצעדים שנמצאים "בצד הקיצוני" של גביית חובות רפואיים.
הפרסום מגיע בעיתוי פוליטי רגיש. מרשל מתמודד בבחירות בנובמבר על כהונה נוספת בסנאט מול הדמוקרט אדם המילטון. קנזס נחשבת עדיין למדינה רפובליקנית מובהקת, ומרשל נותר המועמד המוביל — אבל החקירה מעניקה ליריביו חומר נפץ פוליטי נדיר.
האירוניה בולטת במיוחד: מרשל, שבמשך שנים תבע מטופלים על חובות רפואיים, תמך לאחרונה בחקיקה שנועדה להגביל במקרים מסוימים את יכולתם של בתי חולים לתבוע חולים.
עבור עשרות המשפחות שתועדו בתיקי בתי המשפט, זה כבר לא דיון פוליטי מופשט. מבחינתן, "דוק מרשל" לא היה רק הרופא שהביא ילדים לעולם — אלא גם האיש שמאחוריו הגיעו עורכי דין, עיקולים, ובחלק מהמקרים אפילו אזיקים.