מלחמת הסחר מתפוצצת: ארה"ב חוסמת יבוא מקנדה
וושינגטון עולה מדרגה בעימות עם שכנתה מצפון: אחרי שקנדה הטילה מכסי תגמול על מאות מוצרים אמריקאיים, הבית הלבן הודיע על איסור יבוא של מוצרי חלב, מרבית המשקאות האלכוהוליים ואופנועים מקנדה. ראש הממשלה מארק קרני מסרב לסגת ומזהיר: "נעשה כל שנדרש, כמה זמן שיידרש".
האזינו לכתבה זו
מלחמת הסחר מתפוצצת: ארה"ב חוסמת יבוא מקנדה
09.09.2026 07:00
סוכנויות הידיעות
מלחמת הסחר בין ארצות הברית לקנדה חצתה השבוע קו חדש. אחרי חודשים של איומים, מכסים ותגובות נגד, הבית הלבן החליט לעבור מצעד של ייקור היבוא לצעד דרמטי בהרבה: חסימה מוחלטת של כמה קטגוריות מוצרים קנדיים מהשוק האמריקאי.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
המהלך הגיע שעות לאחר שמכסי תגמול קנדיים בשיעורים של 15 עד 50 אחוז נכנסו לתוקף על מאות מוצרים אמריקאיים. בתגובה הודיעה וושינגטון כי החל מ-29 בספטמבר, אם לא תושג פריצת דרך, ייאסר יבוא לארצות הברית של מוצרי חלב מסוימים, מרבית המשקאות האלכוהוליים ואופנועים מתוצרת קנדה.
הצעד מסמן הסלמה חריגה ביחסים בין שתי מדינות שהכלכלות שלהן שלובות זו בזו במשך עשרות שנים. קנדה אינה רק שכנה של ארצות הברית, אלא אחת משותפות הסחר הגדולות והחשובות שלה. מיליארדי דולרים של סחורות חוצים את הגבול בכל שבוע, ושרשראות אספקה בתחומי הרכב, האנרגיה, החקלאות והתעשייה נבנו במשך שנים מתוך הנחה שהסחר בין המדינות ימשיך לזרום כמעט ללא הפרעה.
עכשיו ההנחה הזאת מתחילה להיסדק.
למרות כל האיומים, שני הצדדים עדיין נמנעים מלגעת בתחומים הרגישים ביותר. נפט, גז טבעי ואשלג קנדי נשארו מחוץ למעגל המכסים המרכזי. ארצות הברית תלויה במידה רבה באספקה קנדית של חלק מהמוצרים האלה, ופגיעה בהם עלולה להעלות במהירות את מחירי האנרגיה והמזון לצרכן האמריקאי.
המהלך הקנדי שהצית את הסבב הנוכחי הוכרז כבר באוגוסט. אוטווה החליטה להעלות את המכס על פלדה ואלומיניום מארצות הברית ל-50 אחוז ולהטיל מכסים נוספים על מאות מוצרים, ובהם ביגוד, מוצרי עץ, מכשירי חשמל, קוסמטיקה וציוד חקלאי. בסך הכל מדובר במוצרים אמריקאיים בשווי של כ-20 מיליארד דולר.
ראש ממשלת קנדה, מארק קרני, תיאר את המדיניות כתגובה של "דולר תמורת דולר". המסר שלו ברור: אם וושינגטון תכאיב ליצואנים הקנדים, אוטווה תגיב באופן שיכאב ליצרנים ולעסקים אמריקאיים.
התגובה האמריקאית לא הסתפקה בהעלאת מכסים. ממשל טראמפ בחר להפעיל סעיף כמעט נשכח מחוק המכסים משנת 1930, המוכר כחוק סמוט-הולי. סעיף 338 מעניק לנשיא סמכות לנקוט צעדים נגד מדינות שלדעת ארצות הברית מפלות מוצרים אמריקאיים.
הבחירה בחוק בן כמעט מאה שנה מיד משכה תשומת לב משפטית. מומחי סחר מציינים כי הסעיף כמעט לא שימש בפועל לאורך השנים ולא נבחן באופן משמעותי בבתי המשפט בהקשר שבו משתמש בו כעת הבית הלבן. לכן, לצד מלחמת הסחר עצמה, עשוי להתפתח גם קרב משפטי על גבולות סמכותו של הנשיא.
ראיין מאג'רוס, בכיר לשעבר בתחום הסחר ושותף במשרד עורכי דין, תיאר את הסעיף כמעין "בד ציור ריק", משום שכמעט אין פסיקה שתגדיר במדויק כיצד ניתן להשתמש בו. מבקרים של המהלך טוענים כי חוקים מאוחרים יותר צמצמו או החליפו חלק מהסמכויות הישנות, וכי הדרך שבה הממשל מפעיל את הסעיף עלולה לעמוד למבחן משפטי.
הבית הלבן לא הסתפק באיסור היבוא. הנשיא דונלד טראמפ הורה גם להוציא מוצרים קנדיים ממכרזים ממשלתיים ארוכי טווח עד שקנדה תעניק, לדבריו, "הדדיות מלאה והוגנת" למוצרים אמריקאיים. במקביל הורחבו מכסים בשיעור של 50 אחוז על מוצרים נוספים, ובהם גבינות, נייר ומוצרי מתכת מסוימים.
בקנדה, לעומת זאת, לא נשמעים סימני כניעה.
קרני פרסם מסר תקיף שבו הודה כי מלחמת סחר תכאיב לכלכלה הקנדית, אך הבהיר שאין בכוונתו לסגת בגלל הלחץ האמריקאי. "נעשה כל שנדרש, כמה זמן שיידרש", אמר. לדבריו, קנדה לא תאפשר למדינה אחרת "להחזיק אותנו כבני ערובה".
הוא גם אותת כי אינו ממהר לחזור לשולחן המשא ומתן. במקום להמתין להצעה חדשה מוושינגטון, ממשלתו מתמקדת בהרחבת הסחר עם מדינות אחרות ובהקטנת התלות בשוק האמריקאי.
המתח בין שתי המדינות כבר מזמן אינו מסתכם במספרים ובטבלאות מכס. טראמפ החריף את הרטוריקה כאשר כתב ברשת כי יהיו "לא עוד מכירות בומברדייה בארצות הברית", בהתייחסו ליצרנית המטוסים הקנדית. בומברדייה מיהרה להזכיר כי היא מעסיקה אלפי עובדים אמריקאים באופן ישיר ועקיף, וכי פגיעה בה עלולה לפגוע גם בכלכלה האמריקאית.
גם בתוך המפלגה הרפובליקנית נשמעו קולות זהירים. הסנטור ג'רי מורן מקנזס הזכיר כי לבומברדייה יותר מאלף עובדים בוויצ'יטה והזהיר מפני השלכות שיכולות לחזור כבומרנג אל מדינות בארצות הברית.
נכון לעכשיו, האיום נגד בומברדייה עדיין אינו חלק רשמי מהצווים שנחתמו, אבל הוא ממחיש עד כמה רחוק עלול העימות להתפתח.
טראמפ גם איים להטיל בהמשך השנה מכסים של 50 אחוז על מכוניות וחלקי חילוף מקנדה, ואף העלה אפשרות של פגיעה רחבה הרבה יותר בסחר בין שתי המדינות. אם איום כזה יתממש, ההשלכות על תעשיית הרכב האמריקאית עלולות להיות כבדות במיוחד, משום שחלקים ומכלולים עוברים את הגבול כמה פעמים במהלך תהליך הייצור של רכב אחד.
למרות כל האיומים, שני הצדדים עדיין נמנעים מלגעת בתחומים הרגישים ביותר. נפט, גז טבעי ואשלג קנדי נשארו מחוץ למעגל המכסים המרכזי. ארצות הברית תלויה במידה רבה באספקה קנדית של חלק מהמוצרים האלה, ופגיעה בהם עלולה להעלות במהירות את מחירי האנרגיה והמזון לצרכן האמריקאי.
קנדה מצדה כבר נסוגה מתוכנית להטיל מכסים על לובסטר ומוצרי דגים לאחר לחץ מצד עסקים וקהילות משני צדי הגבול.
המספרים ממחישים עד כמה המחיר האפשרי גבוה. בשנת 2025 ייצאה ארצות הברית לקנדה סחורות בשווי של יותר מ-330 מיליארד דולר, וייבאה ממנה סחורות בשווי של יותר מ-380 מיליארד דולר. כמעט כל הסלמה משמעותית בין המדינות עלולה לחלחל במהירות למחירי מזון, מכוניות, מוצרי בנייה, מכשירי חשמל וחומרי גלם.
החשש הגדול הוא שמלחמת המכסים תהפוך למעגל שקשה לעצור: וושינגטון מטילה מגבלות, אוטווה מגיבה, ארצות הברית מחמירה שוב, והעסקים והצרכנים משני צדי הגבול משלמים את המחיר.
גורמים בממשל האמריקאי מסרו כי עדיין מתקיימים מגעים בין נציגי שתי המדינות וכי חלק מהשיחות היו "בונות". אבל לעת עתה, לפחות בפומבי, אף צד אינו מראה נכונות למצמץ ראשון.
מה שהחל כוויכוח על מכסים הפך בתוך חודשים למבחן כוח בין שתי מדינות שהתרגלו במשך דורות לסחור כמעט כאילו אין ביניהן גבול.
עכשיו הגבול הזה חוזר להיות מורגש מאוד.
