המאכלים ששגיא, רונן ואורן אהבו כל כך: הקהילה היהודית במנהטן מנציחה את הנופלים בדרך ייחודית

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

רונן חיון ז"ל

אלו רק חלק משמות עשרת החללים שלא יזכו לטעום הערב את הטעם המשפחתי, הטעם של הבית. קהילת האפר איסט סייד במנהטן תטעם את המאכלים שכל כך אהבו, תשמע את סיפורים ותתייחד עם זכרם.

הפרויקט המיוחד, שנולד מתוך הקהילה ובשביל הקהילה, הוא אירוע זכרון אלטרנטיבי "בניגוד לחגים היהודים שנטועים בתרבות היהודית והמטרה היא לשמר את המסורת שלהם, המטרה כאן לפתח יחד מסורות חדשות שקשורות להיסטוריה של 71 השנים האחרונות", אומרת שליחת הסוכנות באפר איסט סייד במנהטן, קרין לגזיאל.

גיא בוילנד ז"ל, מקיבוץ גינוסר, נהרג בעזה בשנת 2014. חברו איתי אסף, שהתנדב להיות חלק מהפרויקט הקהילתי שקד על עוגת השוקולד שלו, 'העוגה של גיא'.

גיא בוילנד ז"ל

"כשנכנסתי לפרויקט ראיתי שהוא מופיע ברשימות הנופלים באתר האינטרנט של 'מתכון עם זכרון' ומיד החלטתי להעלות את זכרו באירוע שלנו בניו יורק. דיברתי עם אחותו, סיפרנו לה על כוונתי ואפילו הראתי לה את עוגות השוקולד שהכנתי לפי המתכון של גיא שהוא הכי אהב. זו תחושת שליחות שלא משנה המקום בו אני נמצא, אני מעלה את זכרו ונותן לו מקום של כבוד".

עוגת הגזר של אורן נוח ז"ל ועוגות השוקולד של גיא בוילנד ז"ל

חברת קהילה נוספת היא, נדיה דונאי, שהתנדבה להכין את עוגת הבננות של אורן נוח ז"ל שמצא את מותו בקרבות סג'אעיה כשהיה רק בן 22, "זו הדרך שלי להתחבר מפה. יצרנו קשר עם המשפחה והם מאוד שמחו. הכרתי את הסיפור של אורן דרך הטעם, זה מאוד מרגש ומיוחד. זה אנחנו. זו השייכות שלנו. למרות שאנחנו גרים פה הלב שלנו נמצא עדיין שם".

איתי אסף, חברו של גיא בוילנד ז"ל

בין עשרת המאכלים המיוחדים שהוגשו במהלך הערב נמצאת גם מנת הקובה סלק לזכרו של רונן חיון ז"ל, שנהרג באסון המסוקים ב-97'. אסף: "כשנכנסנו לפרויקט והסתכלנו על המשפחות שמשתתפות בפרויקט נתקלנו באורן חיון ובמרק הקובה סלק שאהב. המאכל הזה הזכיר לנו תחושה של בית, חמימות, משהו שמסמל את הפרויקט שלנו. רצינו לתת לאורחים שמגיעים תחושה של טעם של אמא, טעם של בית. זה מתכון שלא רואים במסעדות כאן, אלא בעיקר בבתים בישראל".

לגזיאל הוסיפה, "חיפשנו מאכל שיסמל את האירוע. התחברנו לאוכל הזה שרק אמא יכולה לבשל בצורה הכי אותנטית. זה מאכל מסובך, ואין ספק שאמא של רונן היתה משקיעה בו הרבה אהבה ומכינה בשביל הילד שלה". חיון היה זמר, ושירים רבים שלו הושמעו במהלך הערב לצד שירים מוכרים אחרים.

הפרויקט הופק בתוך כשבוע, יחד עם חברי הקהילה ובשיתוף ארגונים שתמכו ביוזמה הייחודית: ההסתדרות הציונית העולמית (WZO), המחלקה היהודית בתפוצות דור חדש של IAC, הסוכנות היהודית, UJA NY , 92nd street Y, בית הכנסת פארק אוויניו (Park Avenue synagogue) וסנטרל סינגוג (Central synagogue), מתוך הצורך ליצור מסורת חדשה שונה מהטקסים הרשמיים, משהו אחר שיגרום לחיבור עמוק יותר.

"מה שאנחנו נעשה היום ישפיע במאה-מאתיים השנים הבאות על האופן בו נזכור את החללים. הרעיון הוא להתחבר למנהגים ולתרבות, להיסטוריה האישית שלנו בצורה בה אנחנו רואים אותה", אמרה לגזיאל.

הרעיון לקוח מהספר 'טעם החיים' (taste of life) של ארגון של 'one family'. הארגון מטפל במשפחות השכול מסביב לעולם. מתוך הרעיון שכל אמא יודעת מה זה אומר להכין לילד או לילדה את המאכל האהוב עליהם, וכך לחלוק את הסיפור הכואב.

לדברי לגזיאל, "מי שהתנדב לפרויקט הם אנשים שהרגישו את החוסר הזה בעיר. הרגישו שאין משהו שבא מתוך הקהילה ולקהילה, משהו שיכול לחבר אותנו בצורה העמוקה ביותר ביום הזה. היה חשוב לנו להרים את הפרויקט הזה ביחד. הרמנו את הפרויקט בכוחות עצמנו תוך שבוע מתוך אמונה שזה הדבר שהכי נחוץ ונכון לעשות".

מעל לשמונים איש הגיעו לאירוע, על מנת להתייחד בדרך האלטרנטיבית עם הנופלים, כולם הגיעו בעקבות פרטים שעברו מפה לאוזן או נכון יותר מהודעה להודעה כחלק מסדרת אירועים של גילאי המילניום, אליהם ניתן להצטרף רק על ידי הודעת שמעבירים חבר לחברו, "היה חשוב לנו לשמור על הפרטיות והאינטימיות", אמרה לגזיאל.

במהלך הערב ניתנה במה לסיפורים של כל אחד מחברי הקהילה, הקהל שהגיע לאירוע. אחד אחד הם עלו באופן לא מתוכנן וסיפרו על השכול הפרטי שלהם. הזילו דמעה יחד ושיתפו גם ברגעים הטובים שחלקו עם יקיריהם. הסיפורים של כולם נשמעו פה, סיפורי האחים, הילדים, האחיינים, הדודים, השכנים והחברים שאיבדו במהלך השנים ושהצטרפו לרשימה הכואבת שנקראת חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה.