יום כיפור, שבו אנו היהודים מבקשים סליחה על עוונות ומקבלים עלעצמנו סיגופים ו"עינויים" כדי לכפר על כל הדרכים בהן לא היינו בסדר בשנה החולפת, הוא הזדמנות טבעית להרהר במושגי החוק והענישה ותיקון ומחילה, ולבדוק אם המערכת האנושית שהקמנו לצרכים אלה - מערכת המשפט והחוק הפלילי - היא באמת הטובה ביותר שאנחנו יכולים להשיג.
אילוסטרציה (צילום: Shutterstock)
"צדק מאחה" (Restorative Justice) מכונה כך משום שמטרת-העל שלה אינה להעניש את הפוגע, אלא להחזיר לקורבנות את מה שנלקח מהם, במידת האפשר - ברכוש, בזמן ובשלוות הנפש. הוא גישה למשפט ולצדק שבה התגובה לפשע כרוכה בבוררות בין הקורבן לפוגע, ולעתים גם בנוכחות נציגי הקהילה הרחבה יותר. המטרה היא לשאת ולתת על יישוב הסכסוך לשביעות רצון כל הצדדים. הדבר עשוי להיות כרוך בפיצויים לנפגעים, בצעדים שתכליתם לוודא כי הפוגע לא יוכל לחזור על מעשהו, או שניהם גם יחד. מערכת של צדק מאחה יכולה להתקיים לצד מערכת משפט "רגילה", המבוססת בעיקר על ענישה, או באופן משלים לצידה.
הווארד זעהר (Zehr) הוא חוקר, שספרו בנושא משנת 1990 "Changing Lenses–A New Focus for Crime and Justice" נחשב למהפכני ופורץ דרך, ולראשון שהתווה תיאוריה מסודרת של יישום הגישה בפועל. לדבריו, ההבדל המהותי בין שיטת הצדק המאחה לשיטה המקובלת נעוץ בשאלות ששואלת כל שיטה. שיטת הצדק המאחה שואלת:
- מי נפגע?
- מה הם צרכי הנפגעים?
- חובתו של מי לדאוג לצרכים אלה?
- מה הגורם למצב?
- למי יש אינטרסים לגיטימיים במצב?
- כיצד נכון יהיה, עבור בעלי האינטרס, לפעול לתיקון הגורמים והנזק?
בניגוד לכך, שיטת הצדק הענישתי, שתחתיה אנו חיים, שואלת:
- איזה חוק הופר?
- מי עשה זאת?
- איזה עונש מגיע לפושע(ים)?
ישיבת "צדק מאחה" בבית ספר תיכון בניו המפשייר. הצד הפוגע, הצד הנפגע, ונציגי התלמידים והמורים (צילום: ReachingHigherNH)
גישת הצדק המאחה שמה לה למטרה לגרום למי שפוגעים באחרים לקבל אחריות למעשיהם, להבין לעומק את הפגיעה שגרמו, לתת להם הזדמנות לשקם את כבודם ולהרתיע אותם מלגרום נזק נוסף. עבור הקורבנות, המטרה היא לתת להם תפקיד פעיל בתהליך.
לדברי זעהר שני עממים שהשפיעו ותרמו יותר מכל לגישת הצדק המאחה הם העמים הילידים של ארה"ב וקנדה מחד, והמאורים של ניו זילנד מאידך. "בדרכים רבות, צדק מאחה מייצג אשרור של ערכים ומנהגים שהיו אופייניים לקבוצות ילידיות רבות", אשר מסורותיהם "זכו לזלזול ולדיכוי בידי הכוחות הקולוניאליים המערביים".
כך לדוגמא בניו זילנד, אאוטיארורה בפי ילידיה, שררה בעת המגע הראשון עם ילידי אירופה מערכת מפותחת היטב בשם "אוּטוּ" שהגנה על הפרט, על היציבות החברתית ועל שלמות הקבוצה על פי עקרונות אלו.
צדק מאחה, המכונה לעתים גם "צדק מעגלי" (משום שלעתים נוהגים לקיים אותו במרכזו של מעגל המורכב מחברי הקהילה בה אירעה הפגיעה) ממשיכה לאפיין את מערכות הצדק הילידיות (לדוגמא, בשמורות ה"אינדיאניות" בארה"ב ובקנדה) עד היום. השיטה משמשת כיום בבתי ספר וגם בבתי סוהר בהצלחה לא מבוטלת, ועקרונותיה עמדו בבסיס "ועדת האמת והפיוס" שחקרה את פשעי האפרטהייד בדרום אפריקה לאחר נפילת המשטר.
על פי מחקרים אקדמיים, צדק מאחה לא רק נשמע טוב - הוא גם עובד. רוב המחקרים שבוצעו מראים כי במקרים שיושבו באמצעות צדק מאחה נרשם הסיכוי הנמוך ביותר לביצוע עבירה נוספת מצד הגורם הפוגע. מחקר משנת 2007 מצא כי שלא במפתיע, שיטה זו רושמת את השיעור הגבוה ביותר של שביעות רצון מצד הקורבנות ויכולת מוגברת (יחסית לקורבנות שקיבלו מענה במערכת הצד הענישתי) לישון, לחזור לתפקוד רגיל ולחיות ללא פחד מן המפגע. וההצלחה נרשמת גם בצד השני, של שיעור קבלת אחריות מצד הפוגעים. מאז שנות ה-90' של המאה הקודמת נמצא השימוש בעקרונות אלה בעלייה מתמדת.
מקטטה בבית ספר - ועד התחשבנות על דיכוי של עשורים רבים. גם נלסון מנדלה השתמש בצדק מאחה (צילום: KJLH TV)
כי תחשבו על זה - אם לא שילמתי מס הכנסה, אכן פגעתי "במדינה" באופן כללי. אבל אם חלילה גנבתי מכן, תקפתי אתכם, פגעתי בכם אישית בדרך כלשהי - אז קודם כל, כמובן, אבקש בהזדמנות חגיגית והולמת זו סליחה. אבל דבר שני וחשוב עוד יותר - "המדינה" אינה הצד הנפגע כאן, ומי שחשוב לתקן את הרגשתו עד כמה שניתן היא הנפגע או הנפגעים הספציפיים, שאולי יש כפרה שתשפר את הרגשתם הרבה יותר מסתם חודשים או שנים שיבלו הפוגעים בכלא.
במקום שההליך העיקרי יהיה "המדינה נגד הפוגע" כשרק כליאה היא אופציה לתיקון כביכול, ורק לאחר אשרור המערכת הפלילית ניגשים לתביעה אזרחית על הנזקים לקורבן - אולי הגיע הזמן לשים את ההתדיינות על הפיצויים לנפגעים במרכז הבמה, ולהשאיר את ההתחשבנות על "הפרת החוק" הערטילאית למקום משני בדרמה.
איך שרו סיימון וגרפונקל? "ודברי הנביאים רשומים על קירות הרכבת התחתית..."
צדק מאחה אינו שיטה המונחתת מלמעלה - בשביל כזאת יש לנו כבר את השיטה הקיימת. אז ביום הכיפורים הזה, אם כל הנאמר לעיל מדבר אליכם, תחשבו קצת גם על איך תוכלו ליישם ולקדם את העקרונות הללו במעגלים שלכם - בתוך הבית, בשכונה, במועצת הורים-ומורים, ברשות המקומית... ובנימה זו, צום מועיל לצמים וחתימה טובה לכולם.
