אחת ממגמות העומק שהתרחשו השנה בכלכלה העולמית היא בלא ספק יציאתה של בריטניה מהאיחוד האירופי.
בשבוע שעבר הקדשנו מאמר שלם לבחינת הרקע הפוליטי, התרבותי והכלכלי ליציאה הבריטית מהאיחוד, השבוע נבקש לבחון מה מצפה לנו בהמשך הדרך מבחינת האינטרסיים האמריקנים בעולם פוסט-ברקזיט.
היום שאחרי הברקזיט (צילום: ED Times)
אחד היתרונות בחברות באיחוד האירופי עליו מוותרת בריטניה היא ההשתייכות לאיחוד המכסים האירופי. המשמעות של השתייכות זו היא שעל סחורות המיובאות מאירופה לא משולם מכס בכניסתם לבריטניה וכך גם סחורות העושות את הדרך בכיוון ההפוך.
הסכמי סחר חופשי, אף שהשם מרמז אחרת, אינם רק הסכמים המשחררים את הסחר בין המדינות ממכסים והגבלות שונות, הם גם מסמכים מפורטים ביותר המיועדים ליצור סביבה חוקית חדשה הלוקחת בחשבון את המגבלות החשובות לכל מדינה.
אך חברות באיחוד האירופי כללה עבור בריטניה משמעויות רבות נוספות עליהן הרחבנו בשבוע שעבר שלא בהכרח הטיבו עם הבריטי ביניהם, קבלת חוקים שחוקקו בבריסל על ידי הפרלמנט האירופי, מדיניות הגירה בלתי עצמאית, אובדן שליטה באזורי הדיג ועוד.
לאחר שהפך הברקזיט לעובדה מוגמרת בתחילת חודש זה, ואחרי ניצחון המפלגה השמרנית בבחירות, שחידשה את ביתר שאת את המנדט שניתן לראש הממשלה בוריס ג'ונסון, מצופה עתה מבריטניה להגיע להסכמי סחר עם מדינות גדולות וחשובות בעולם כסין, הודו וארצות הברית, שיחזקו את הקשרים הגלובליים שנוהלו קודם דרך האיחוד.
המשא ומתן החל (אילוסטרציה)
המפלגה השמרנית, שנשאה את דגל ההיפרדות מהאיחוד, חשה עתה יותר מאי פעם מחויבות להראות באמצעות הסכמי סחר חדשים שההיפרדות לא הייתה שגיאה.
ארה"ב יושבת לשולחן
הנשיא טראמפ, תומך ברקזיט בפני עצמו, להוט להגיע לעסקה אותה יוכל גם הוא להציג כהישג לעם האמריקאי. אולי מטבע הדברים, השיח הבריטי בנושא ער בהרבה מהשיח האמריקני, העסוק יותר בהליך הפריימריז הדמוקרטי ובהמשך מסעו של נגיף הקורונה מסביב לעולם.
ביום שבת, התקיימה הפגישה השנייה במספר בין סטיב מנוצ'ין, שר האוצר האמריקני, ומקבילו הבריטי סג'יד ג'אוויד. מנוצ'ין היה אופטימי ואמר לרויטרס כי ניתן יהיה להגיע להסכם עוד בסוף השנה, סוף תקופת המעבר בה בריטניה מתנהלת עדיין כחברה באיחוד למרות היציאה ממנו, במקביל שר האוצר הבריטי לא מסר תגובה.
בפגישה נדונו נושאי מיסוי, ובעיקר המס הבריטי על שירותים דיגיטליים, הנוגד את האינטרסים של ענקיות הטכנולוגיה האמריקניות גוגל, פייסבוק, אמזון וכיו"ב.
מאידך איימו האמריקנים להטיל מכס על מכוניות המיוצרות בבריטניה, בריטניה מייצאת לארה"ב כ-11 מיליארד דולר במכוניות, חלקי חילוף, מנועים וצמיגים, הרכיב הגדול ביותר מתוך סך של 127 מיליארד. ביטול המכס העומד על 2.5% נמצא גבוה בסדר העדיפויות הבריטי לקראת המשך השיחות.
סלעי מחלוקת נוספים בין בריטניה לארה"ב במשא ומתן לקראת הסכם סחר הם הדרישה האמריקנית לאפשר כניסת מוצרים בשר מסויימים העומדים בניגוד לחקיקה הקיימת בבריטניה, המדגישה ייצור אורגני ומעמידה סטנדרטים גבוהים מהמקובלים במוצרי בשר אמריקניים.
שר האוצר האמריקני סטיב מנוצ'ין (צילום: VOX)
הסמל המובהק הוא העוף-המנוקה-בכלור, פרקטיקה נפוצה בארה"ב ומוקצה מחמת מיאוס בבריטניה, שבה החוק אוסר על ייבוא עופות שעברו ניקוי בכלור, צוות המו"מ האמריקאי דורש להסיר מחסומים שאינם ממוקדי מכס מעל מוצרי הבשר האמריקאים.
ארה"ב גם דורשת שינויים באופן בו קופ"ח הבריטית מתמחרת תרופות. ווושינגטון דורשת תיעדוף לתרופות חדשות המיוצרות על ידי חברות פארמה אמריקניות במהלך שנתפס בציבוריות הבריטית המקדשת את מערכת הרפואה הציבורית שלה כנסיון הפרטה עוין מצד וושינגטון ואנשי לובי התרופות האמריקני.
מחלוקת נוספת נרגשת סביב חברת Huawei הסינית אשר מקימה בשיתוף חברות אחרות את רשת התקשורת של הדור החמישי בבריטניה. ארה"ב כידוע בענקית התקשורת כאיום סייבר בטחוני וכזרוע ריגול עבור הממשל הסיני.
בנוסף בריטניה וארה"ב חברות ברשת שיתוף המודיעין 5 eyes ( חמש העיניים) הכוללת את קנדה, אוסטרליה וניו זילנד, התקנת רשת ארצית על ידי חברה סינית המזוהה עם משטר עויין לאחת מחברות המדינות עלולה להיות בעלת השלכות חריפות בנוגע להמשך יכולת שיתוף המודיעין המדינות.
לעת עתה, אנליסטים צופים בהינתן נקודות המחלוקת הרבות כי עסקת "שלב-ראשון" מוגבלת בהיקפה בדומה לזו אשר הושגה מול סין בחודש שעבר, ושלא תדרש לאישור מהקונגרס עלולה להפוך למציאות עד סוף שנת 2020.
"מיני-עסקה" שכזו, אומרים, יכולה להתמקד בענף הפיננסים וליצור איחוד של הסדרת מוצרים ושירותים שונים. עסקה שכזו לא תמלא את מקומה של הגישה החופשית לשווקים האירופים שמחזיקים בה מרבית הכלכלנים הבריטים היודעים כי שותפות הסחר המרכזיות של בריטניה עודם בקרב מדינות האיחוד האירופי.
