הישראלית שהגיעה ''להציל את אמריקה' ומועדון הסיגרים של פנסילבניה כבר החליטו - טראמפ

לפני שנכנסתי לחנות התמרוקים היפהיפה של העיירה הציורית וויברלי שבפנסילבניה מצאתי עצמי מקשיב לסיפורים על ההיסטוריה של המקום מפי ג'רי חזן.

הוא התיישב בכיסא של המרכז הקהילתי וסיפר על מסילת הרכבת החשובה שהייתה כאן וחיברה את מערב ומזרח ארה"ב.

"כאן בצפון מזרח פנסילבניה היה פחם מסוג האנטרייט. היה זה פחם אשר נשרף מהר מכולם והגיע לטמפרטורות הגבוהות ביותר בצורה הטהורה ביותר, מבלי הרעלים שבדרך כללי מייצרים סוגים אחרים של פחם".

"בוויברלי חיו העשירים ביותר שבאזור זה והם הקימו את המרכז הקהילתי ובו חנות יד שנייה עבור הנזקקים מהעיירות השכנות", מספר איש העסקים לשעבר.

"ובתוך כך גם אנטישמיות רבה התקיימה כאן, בית הקברות היהודי כאן אמנם אינו רחוק במיוחד מהעיירה הזו, אך במשך שנים יהודים לא התקבלו כאן, ולא אחת יהודים הודרו גם בשנים האחרונות מתפקידים חשובים בקהילה, לדוגמא מנהל מחלקת הילדים בבית החולים הגדול ביותר שבאזור זה היה סגן המנהל הקהילתי, וכשהגיע העת למנותו לנשיא לקחו אותו הצידה - והודיעו לו, תראה אנו מחבבים אותך, אך יהודי לא יכול להיות נשיא הקהילה", מספר ג'רי המסביר כי היהודים הגיעו לכאן בשנת 1850 מגרמניה ובדרך כלל חיו במרחבים העירוניים שבתוך העיר סקרנטון הרחוק 12 מייל מכאן.

לא הרחק מוויברלי, במטה המפלגה הרפובליקנית של העיר הסמוכה 'קלארקס סאמיט', יושבת פאם מתנדבת במטה הרפובליקני שבאה מג'ורג'יה והתחתנה עם אחד מבני המקום.

היא מקשיבה לסיפוריי ומצחקקת לא אחת במבטא דרומי שובה לב.

מסביבה כרזות הקוראות "אוונגליסטים עבור טראמפ", "נשים עבור טראמפ", בהשוואה למטה המפלגה הרפובליקנית בסקרנטון עצמה, נראה כי בפרברים הדלת פתוחה לכתבים.

שנינו משוחחים בלא מסכות ולאחר שיחה ארוכה עימה, היא מסבירה כי אמנם התושבים באזור זה ידועים בנאמנותם הדמוקרטית, אך ישנם גם לא מעט שלטי טראמפ באזור. 

כשאני יוצא ממטה הבחירות עוקבת אחרי שוש, אישה ישראלית (אמא ישראלית אבא אמריקני) אשר חיה בטבריה, והגיעה לכאן בהתנדבות "כדי לשרת את ארצי" שוש חדורת אידיאולוגיה ושליחות.

"אני חוששת שאמריקה בדרך להפוך לסוציאליסטית, אני חושבת שסוציאליזם זו עבדות", היא מסבירה לי לאחר שכבר נכנסתי לסלון הסיגרים שממול בו ניתן היה למצוא מספר טיפוסים מרתקים.

ריק, ממוצא לבנוני ואירי, בעל עסק בנייה וארכיטקט במקצועו מחליף העלבות סרקסטיות עם דן אף הוא קבלן שיפוצים מצליח המספר על עבודתיו עם יהודים ועל כך שהם מעט קמצנים כשזה נוגע לצורך לשלם על עבודות בנייה טובות - "הם אוהבים לעגל פינות" הוא מספר.

ההערה הצורמת הזו שלו נענית מצידי בשאלות חודרות במטרה לנסות ולשנות את עמדתו בנושא.

בסלון גם ג'סי, יהודי המאמין כי ישו הוא המשיח (ניסינו לדבר עימו), ואשר לומד לתואר שני במשפטים ומנהל את סלון הסיגרים.

השיחה בין ארבעתנו ארוכה ועוברת מפוליטיקה, היסטוריה, דת, וענייני חברה - כאשר הקונצנזוס הוא על דבר אחד וברור שאפילו אין צורך לדבר עליו - "ארה"ב עומדת למול קטסטרופה שהיא חייבת להינצל ממנה באמצעות טראמפ".

כשהשיחה נוגעת לדת הטונים עולים והמתיחות ניכרת באוויר, אך האווירה היא ג'נטלמנית - איש איש ומורשתו, פתיחות וסיפורים הם שם הקוד של האינטרקציה בין החברים.

מימין דן (המכסה את עיניו), ג'סי הצעיר עם הכובע, וריק המבוגר מעט יותר  

ריק טוען שב-1964-1965 האפרו-אמריקנים התקדמו ונראה כי אובמה למעשה ריסק אותם והזין אותם ברעיונות רעים. דן מספר על מפגשיו עם יהודים חרדים ועל חבורת נערים חרדים שפלשה לשטחו של חקלאי באזור וכמעט נורתה בשל החדירה לשטחו הפרטי.

וג'סי מתעניין מאוד במדינת ישראל ונוהג לקרוא בעיתון הארץ, אחרי שריק ודן עוזבים, אני וג'סי מדברים שעות על היסטוריה ודת.

קצת לפני כן בחנות התמרוקים עמדה ליסה המתעניינת בחדשות ואקטואליה, בעלת חנות התמרוקים היפהיפיה שמעה ממני כיי אמריקה מציגה את כל התסמינים של אישה בגיל העמידה הצריכה קלונקס.

מכיוון שאנו בפנסילבניה - שהפכה למדינה החשובה ביותר מבין 50 המדינות במערכת הבחירות הזו - קשה שלא לדבר על החששות שהממסד הפוליטי במדינה המזוהה עם המפלגה הדמוקרטית מהסנאט ועד בית הנבחרים והמושל יבקשו להטות את הבחירות במדינה שהולכת ומתבררת כמדינה החשובה ביותר של בחירות 2020. 

נכון לעתה הדאגה מתמצית בעיקר באזור פילדפליה שם ישנו חשד לזיוף קולות המוני, וכידוע האקלים הפוליטי בפנסליבניה כפי שדיווחנו כאן בעבר אינו רגוע.

המושל והדמוקרטים יכולים לעשות מניפולציה של הקולות במידה וטראמפ יזכה ליתרון, ונראה כי אכן גורמים רבים בתקשורת באים למדינה זו ומנסים ללחוץ על נציגי הציבור לעשות כן - כמו שאפשר להבין מביקורו של לסטר הולט מ-NBC באזור לפני מספר ימים.

פנסילבניה נראית שלווה. לא מודעת לתפקיד ההיסטורי שלה, לרגעים ההיסטוריים העומדים למולה, במידה מסויימת ההסתייגות של רבים מבני המדינה לדבר על פוליטיקה נמשכת, לכן יש לתהות כמה הסקרים האלה באמת שווים משהו כשברור שרוב האמריקנים לא מעוניינים לדבר על הפוליטיקה עם אחרים.

בינתיים בעצרת הרביעית שלו בפנסילבניה טראמפ מרסק את ביידן.

קורא לו גלובליסט ששלח אנשים למלחמות בארצות שאפילו הוא לא שמע על חלקן, ותוקף את מדיניותו הכלכלית.

אמריקנים רבים מפחדים, מימין ומשמאל, חוששים מהיום שלאחר הבחירות, אך אנו עדיין בשקט של אחרי הסערה.

בכיר לשעבר בצבא האמריקני מספר לי על דאגותיו וכי אינו יודע מה יקרה ביום שאחרי, שכן הצבא האמריקני מעולם לא באמת הכין עצמו לתרחיש שכזה של בחירות עם חשד לזיופים המוניים.

בינתיים פנסליבניה מוצפת ברפובליקנים, איוונקה מגיעה מחר לעיר של בני האמיש 'לנקסטר' והנשיא כמובן עבר את המדינה לאורכה ורוחבה.

ובעוד רכבי נוסע לכיוון מונטורסוויל, לעצרת של הנשיא הרכב של עבדכם הנאמן מחליק, מתדרדר לשוליים, ופוגע בעץ.

אני אפספס את טראמפ מופיע בלב פנסילבניה, אראה אותו מדבר מחדר המלון שלי לאחר היציאה מבית החולים (ביקור שני בשבוע, הספק לא רע)

למזלי העצרת האחרונה שלו לפני הבחירות עצמן תהיה ממש כאן ליד קלארקס סאמיט בה אני נמצא, ואם לי יש סיכוי נוסף עם טראמפ, אולי גם לאמריקה יש.

"אני רץ נגד התקשורת השמאלנית, ענקי הטק, והביצה של וושינגטון שעמוקה ואכזרית משחשבנו, זו בחירה בין מיתון של ביידן לצמיחה אדירה של טראמפ" מודיע הנשיא - השאלה אם פנסליבניה מקשיבה עדיין באוויר - וכל מי שמנסה לענות עליה, לאור זיופי הקולות מחד והחשש לדבר באופן חופשי על עמדות פוליטיות מאידך - פשוט אינו מבין על מה הוא מדבר, לכן כל מה שנשאר לנו זה להיות בתוך האי וודאות, אי הוודאות של ארץ הנמצאת יומיים מאבדון אפשרי.