אני שירה עלון. עברתי להוליווד כדי להגשים את החלום שלי בתור שחקנית והחלום הוא כמובן לזכות באוסקר! אני נמצאת פה באל איי כבר שנתיים, מחפשת את עצמי, מגלה עולמות חדשים, חלומות חדשים, מתעניינת, חוקרת, מתייאשת, קמה ונופלת, העיקר לשמור על אותנטיות!
כמה זמן את חיה בארה"ב?
עברתי לפה בדיוק ב-8.15.2018 ויומיים לפני הטיסה גיליתי ש-815 היה מס המטוס של אבודים!
מה הסיבה שגרמה לך לעבור לארה"ב?
כשהייתי בכיתה ג', אבא שלי יום אחד בא ואמר: "אנחנו אורזים לשנתיים, קיבלתי משרה מבנק ישראל לעבוד בבנק העולמי". מי שלא יודע הבנק העולמי נמצא בוושינגטון די.סי. אז עוד מגיל צעיר נחשפתי לארה"ב, ובמקום שנתיים של מגורים בוושינגטון זה הפך לשלוש תודה לאל, כי אלה היו השלוש שנים הכי יפות בחיים שלי. כשחזרנו ארצה, ברגע שרגלי נחתה בישראל הבטחתי לעצמי שאני לאמריקה חוזרת. עוד לא ידעתי איך, למה, כמה ומתי.... כל מה שידעתי זה שאני חוזרת.
החיים התגלגלו והחלטתי בלי קשר שאני רוצה להיות שחקנית (פרט קטן על עצמי- אם אני עושה משהו אני חייבת לעשות אותו בגדול!). מפה לשם הנה - אחרי 20 שנה שלא ממש מצאתי את עצמי בארץ, עברתי חזרה לאמריקה, למקום בו אני יכולה להגשים את חלומי.
מה את הכי אוהבת בארה"ב?
השלום עם החיוך שכולם עושים אחד לשני באמצע הרחוב.
מה הדבר שהכי חסר לך בחיים כאן?
החיבוק הישראלי! האוכל הישראלי! הקפה הישראלי! הצ'אפחות על הכתף!
למה את הכי פחות מתגעגעת אליו בארץ?
החדירה לפרטיות (לא הפיזית, אלא השאלות החטטניות על החיים והטפת המוסר)!, האגו הישראלי! זה שכולם לוקחים הכל אישי! פה ההפך - הכל מקצועי, שלום וביי.
לאילו אטרקציות את אוהבת ללכת במקום מגוריך או במדינה כולה?
לא יודעת, לא יוצא לי מי יודע מה ללכת משום מה. הייתה תקופה שעשיתי פה טיול רגלי כל בוקר וראיתי את הזריחה עולה מעל השלט של הוליווד, שזה היה מדהים להפליא כל פעם מחדש ומעורר השראה. אבל בגדול, לאן שלוקחים אותי אני הולכת.
ספרי על מקרה מצחיק שקרה לך במהלך שהותך כאן
קצת סיפור מביך אבל בגדול גם בעברית אני מאוד מבלבלת בין אותיות ומילים. כמו למשל שיכול אותיות, לי יש את זה גם במילים! פעם דיברתי עם חבר על החיים ואמרתי לו: "החיים הם כמו - holocaust....", התכוונתי להגיד roller coaster... והוא הסתכל עלי כאילו הפכתי לערפד בין רגע ואפילו לקח צעד אחורה ואמר: "אבל את יהודיה לא? איך את אומרת את זה?". אפילו אחרי שהבנתי את הטעות אמרתי: "אהההה סליחה התכוונתי להגיד holocoaster!". מאז זו די בדיחה שלי פה.
איך את חוגגת את החגים כאן?
לא חוגגת אין מה.. אם לא בארץ אז מבחינתי לא בכלל.
במה לדעתך מקום מגורייך עדיף על פני ערים אחרות?
באל איי יש מגוון מטורף של אנשים, מכל העולם! וגם מזג האוויר, ברור. השקיעות פה זה משהו שאלוהים לא ברא.
מה סוג האוכל האמריקאי האהוב עליך?
בייקון, כל מה שקשור בבייקון... עד שנמאס לי.
מה המקום באזור מגוריך שאליו את הולכת כדי לספוג "אווירה ישראלית"?
שאלה מצוינת. קודם כל, חברים ישראלים. במקרה שלי יש לי רק חברה ישראלית אחת וזהו כנראה... אין לי פה הרבה איך לספוג אווירה ישראלית לצערי!
היכן את רואה עצמך עוד 10 שנים?
כבר אחרי הזכייה באוסקר, עם אהבת חיי, בבית ענק שמכיל את כל המשפחה שלי כשהם שבאים לבקר מהארץ בכל חג.
מה הדבר הכי קשה עבורך במנטליות האמריקאית?
הצביעות, האטימות, והרשמיות.
האם היית מעדיפה להיות בישראל בתקופה הזאת של מגפת הקורונה?
לא בהכרח. כמובן שהייתי רוצה להיות עם המשפחה שלי בכל הטירוף הזה אבל דווקא זרמה לי התקופה המטורפת הזו פה. זו הייתה עבורי נחיתה רכה לעולם האמיתי אחרי שסיימתי את לימודי ב-UCLA, מעין הפסקה מנטלית לפני הקפיצה הגדולה לחיים עצמם ועוד קצת זמן להתרגל למקום החדש בו אני חיה. הרי גם ככה אין הרבה הבדל פה בזמן הקורונה- אז במקום הפרסונל ספייס, הפעם פשוט שומרים קצת יותר, 6 פיט.
על מה בתקופה הזאת של מגפת הקורונה את הכי אסירת תודה?
על הזמן לעצמי, על המדיטציות וזריקת האחריות- גם ככה קורונה אף אחד לא ישים לב. גם על כל האתגרים למיניהם – סוף סוף התחלתי ואשכרה סיימתי את אתגר היוגה- 30 יום המסע חזרה הביתה, אתגר השפע – 21 יום לחיי שגשוג כמו שתמיד רצית.
איך את מעבירה את ימי ההסגר?
בהתחלה התנחלתי אצל החברה ההודית שלי ,שהיה לה בית בבוורלי הילס עם חצר אחורית, דשא, בריכה, מיטות שיזוף ומה לא. היה חלומי במשך 3 חודשים. סדר היום שלנו היה סביב איזו התעמלות נעשה היום? יוגה, מדיטציה, ריקוד, משקולות. מה אוכלים היום, איך מכינים, מי מכין, איזה סרט רואים בערב ומה הזמן הכי טוב לצאת החוצה לחצר להשתזף.
מה הדבר הכי הזוי שרכשת לימי ההסגר?
בעיקרון בשלב מסוים נעשיתי בודדה אז קניתי לי בובת ארנב וקראתי לו jalapeno, כי החברה ההודית שמה טון חלפיניו בכל דבר!
כשנחזור לשגרה, מה לדעתך יהיה הדבר הראשון שתעשי?
אעשה קפיצה לארץ סוף סוף.
האם את עובדת בתקופת הקורונה?
דווקא יצא שבתקופה הזאת עבדתי הכי הרבה מאי פעם. הפקתי שני סרטים קצרים עם החברה ההודית, הצטלמתי לסדרת רשת (גם עם החברה ההודית- התקבלנו כזוג!) הצטלמתי לסרט פיצ'ר, עבדתי בתור שומרת ילדים בזמן שהם בשיעורי זום והתחלתי לתרגם מאמרים לחברים. עכשיו חזרתי לנקודת ההתחלה ומחפשת עבודה. אם מישהו שומע משהו אני פה!
טיפ לישראלי המתחיל בארה"ב
לעולם, אבל לעולם אל תעבור בין קונה בסופר לבין המדף שבו הוא מסתכל.
יש לך משהו נוסף מעניין לספר על עצמך?
בטח. אני יודעת לפתור קוביה הונגרית.
