ישראל הורסת את אמריקה: טאקר קרלסון מקים מפלגה חדשה ופותח חזית נגד טראמפ

וושינגטון — טאקר קרלסון כבר אינו מסתפק במלחמה נגד דונלד טראמפ או נגד הנהגת המפלגה הרפובליקנית. כעת הוא מסמן יעד חדש וברור: ישראל. הפרשן השמרני, שהיה במשך שנים אחד הקולות הבולטים והמשפיעים ביותר במחנה הימין האמריקני, הודיע השבוע כי יסייע להקים מפלגה פוליטית שלישית בארצות הברית. אלא שבניגוד למפלגות שלישיות בעבר, קרלסון מבקש לבנות את הפרויקט הפוליטי החדש שלו סביב מסר מרכזי אחד: הטענה שישראל ותומכיה דוחפים את ארצות הברית למלחמות, מבזבזים את כספי משלם המסים האמריקני ופוגעים באינטרסים הלאומיים של המדינה.

זו אינה בחירה מקרית. קרלסון מזהה שינוי עמוק בקרב חלקים מתנועת "אמריקה תחילה", במיוחד בקרב צעירים ובדלנים המתנגדים להתערבות צבאית מעבר לים. מאז המלחמה מול איראן הוא מבין שהנושא הישראלי הפך לנקודת מחלוקת בתוך הימין האמריקני, ומנסה לרכז סביבו את כל מי שסבור שוושינגטון מעניקה לישראל תמיכה רחבה מדי. מבחינתו, הפיכת ישראל לסמל של "האליטות הישנות" ושל מדיניות החוץ המסורתית היא הדרך לבדל את עצמו מטראמפ וליצור בסיס פוליטי חדש.

ישראל היא "מדינה חסרת משאבים" שכלל לא הייתה מעניינת אותו אלמלא, לדבריו, החלה "להשתלט על המערכת הפוליטית האמריקנית ולהרוס את ארצי". קרלסון טאקר

הריאיון שהעניק למגזין העיתונות של אוניברסיטת קולומביה המחיש היטב את האסטרטגיה הזו. קרלסון טען כי שתי המפלגות הגדולות הפכו למעשה למפלגה אחת שאינה מייצגת את הציבור, ולכן יש להקים כוח פוליטי חדש שיתמקד אך ורק באינטרסים של אזרחי ארצות הברית. לדבריו, המפלגה החדשה תפעל לעצירה מוחלטת של ההגירה, לצמצום המעורבות הצבאית מעבר לים ולהפסקת המדיניות שלדבריו מעניקה עדיפות למדינות אחרות על פני האמריקנים עצמם.

המסר הזה אינו חדש, אולם הפעם הוא מלווה במתקפה חסרת תקדים נגד ישראל. קרלסון טען כי המלחמה מול איראן לא נועדה למנוע נשק גרעיני אלא הייתה ניסיון לשינוי משטר שהובל, לדבריו, בידי ישראל. הוא סיפר כי ביקר בבית הלבן שלוש פעמים לפני פרוץ העימות וניסה לשכנע את טראמפ שלא להצטרף למהלך צבאי. לטענתו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה לרתום את תנועת "אמריקה תחילה" לטובת אינטרסים של מדינה זרה, ואף האשים תורמים יהודים בולטים במפלגה הרפובליקנית בהפעלת לחץ על הנשיא.

מכאן המשיך קרלסון לשורת אמירות חריפות עוד יותר. הוא אמר כי ישראל היא "מדינה חסרת משאבים" שכלל לא הייתה מעניינת אותו אלמלא, לדבריו, החלה "להשתלט על המערכת הפוליטית האמריקנית ולהרוס את ארצי". הוא האשים את ישראל במדיניות של אפרטהייד, לעג למדיניות החוץ שלה וכשנשאל על חמאס השיב כי אינו מתעניין בארגון הטרור. עבור רבים בקהילה היהודית בארצות הברית, מדובר כבר לא בביקורת מדינית אלא בשימוש במוטיבים המוכרים של תיאוריות קונספירציה אנטישמיות, המציגות יהודים או את מדינת ישראל ככוח נסתר השולט בממשל האמריקני.

קרלסון מנסה להציג את עצמו כמי שאינו מונע משנאת יהודים. בריאיון אמר כי אילו היה אנטישמי היה אומר זאת בגלוי. אולם הצהרה זו מתקשה למחוק שורה של התבטאויות קודמות שיוחסו לו בשנים האחרונות, ובהן קידום טענות שלפיהן המוסד הפעיל את ג'פרי אפשטיין, רמיזות לקשרים יהודיים לכאורה בפרשות שונות והצעה לבצע בדיקות גנטיות לישראלים כדי לקבוע את מוצאם. עבור ארגונים יהודיים רבים, הצטברות האמירות הללו יוצרת תמונה מטרידה של רטוריקה שמעניקה לגיטימציה לרעיונות אנטישמיים ישנים בשפה מודרנית.

גם הקרע בינו לבין טראמפ מסביר מדוע ישראל הפכה למוקד העימות. במשך שנים היה קרלסון אחד ממקדמי הנשיא הבולטים ואף תמך במינויו של ג'יי די ואנס לסגן הנשיא. אלא שהחלטתו של טראמפ לתמוך בתקיפות נגד איראן נתפסה בעיניו כבגידה בהבטחה המרכזית של תנועת "אמריקה תחילה" – להימנע ממלחמות מחוץ לגבולות ארצות הברית. לאחר מכן הודיע כי הוא עוזב את המפלגה הרפובליקנית, שבה היה חבר במשך 35 שנים, וכעת הוא מבקש להקים מסגרת פוליטית שתמשוך את המאוכזבים מטראמפ באמצעות מסר של בדלנות והתנגדות למעורבות אמריקנית במזרח התיכון.

טראמפ עצמו כבר דחה בעבר את ההתקפות וכינה את קרלסון "אדם שבור" שלא התאושש מפיטוריו מרשת פוקס ניוז. אולם למרות הירידה במעמדו בממסד השמרני, השפעתו הציבורית נותרה עצומה. הפודקאסט שלו מושך עשרות מיליוני צפיות, וכל מסר שהוא מפרסם זוכה לתהודה רחבה בקרב קהל ימני גדול שמחפש הנהגה חדשה.

עבור הקהילה הישראלית והיהודית בארצות הברית, ובכלל זה הקהילות הגדולות באנסינו, טרזנה, שרמן אוקס וקלבסאס, ההתפתחות הזו מעוררת דאגה אמיתית. במשך עשרות שנים התמיכה בישראל הייתה אחד המכנים המשותפים של רוב המחנה הרפובליקני. כעת, כאשר אחת הדמויות המשפיעות ביותר בימין מנסה להפוך את ההתנגדות לישראל לעמוד תווך של פרויקט פוליטי חדש, החשש הוא שהרטוריקה הזו תחלחל עמוק יותר למיינסטרים השמרני. בתקופה שבה מספר התקריות האנטישמיות בארצות הברית ממשיך להיות גבוה, והוויכוח סביב תפקידה של ארצות הברית במזרח התיכון רק מחריף, ישראל הופכת עבור קרלסון לא רק לנושא מדיני – אלא לכלי פוליטי שנועד לבנות מחנה חדש סביב תחושת כעס, בדלנות וחוסר אמון בממסד האמריקני.