
בלב הוויכוח נמצא סעיף 219, שמבקש להעמיק את הקשר בין שתי המדינות בתחומי פיתוח הנשק והטכנולוגיה הצבאית. לפי הסעיף, הפנטגון ימנה גורם בכיר שירכז את התוכניות המשותפות, יקדם מחקרים וניסויים ויבחן כיצד ניתן לשלב טכנולוגיות ישראליות במערכות אמריקניות. המהלך כולל גם עידוד של שותפויות עסקיות וייצור בארצות הברית בשיתוף חברות מישראל.
עבור המתנגדים, לא מדובר רק בשיפור הבירוקרטיה אלא בצעד שעלול להפוך את הקשר עם ישראל לחלק קבוע ועמוק יותר ממערכת הביטחון האמריקנית. הם טוענים כי במקום להביא את התמיכה בישראל להצבעות גלויות בקונגרס, חלקים ממנה יעברו אל תוך מנגנוני הפיתוח והרכש של הפנטגון, באופן שיהיה קשה יותר לשנות בעתיד. תומכי הסעיף משיבים כי מדובר בסך הכול בריכוז שיתופי פעולה שכבר מתקיימים שנים.

אלכסנדריה אוקסיו־קורטז קראה להפיל את כל החוק בשל הסעיף הישראלי
העימות הגיע לשיאו כאשר חברת הקונגרס הפרוגרסיבית אלכסנדריה אוקסיו־קורטז טענה כי הסעיף "ימזג חלקים מהצבא שלנו עם צה"ל" וכינתה אותו "איום קיומי על הריבונות והדמוקרטיה האמריקנית". הרפובליקני מייק לולר הגיב בחריפות והאשים אותה בהטעיית הציבור. "אנחנו לא ממזגים את הצבא שלנו עם צה"ל", אמר. "אנחנו משתפים מודיעין, מפתחים טכנולוגיה ותחמושת ומקיימים תרגילים משותפים, כפי שאנחנו עושים עם בעלות ברית רבות. תפסיקי ללבות שנאת יהודים".
גם הרפובליקני תומאס מאסי התנגד לסעיף וטען כי ארצות הברית אינה צריכה לשלב את הטכנולוגיה ואת שרשרת האספקה הצבאית שלה עם ישראל. מאסי, יחד עם כמה חברי קונגרס דמוקרטים ובהם רשידה טליב ורו קאנה, ביקש להביא להצבעה תיקון שימחק את הסעיף, אך הנהגת בית הנבחרים לא אפשרה הצבעה נפרדת עליו. בעקבות זאת הצביע מאסי גם נגד הכללים לניהול הדיון וגם נגד החוק הסופי.
בניסיון להרגיע את ההתנגדות התקבלו שני תיקונים מצומצמים: המילה "אינטגרציה" הוסרה מארבעה מקומות בסעיף, וחובת הדיווח לקונגרס הוארכה כל עוד יפעל הגורם הממונה בפנטגון. אלא שהמבנה המרכזי נשאר ללא שינוי. יו"ר ועדת הכוחות המזוינים בבית הנבחרים, מייק רוג'רס, התעקש כי מטרת המהלך היא ליצור סדר ופיקוח טובים יותר, ולא לוותר על השליטה האמריקנית בכוחות, בציוד או בפעולות צבאיות.
הסעיף הישראלי לא היה הסיבה היחידה לכך שרק שישה דמוקרטים תמכו בחוק. החבילה כללה גם הגבלות על מימון טיפולים להתאמה מגדרית לחיילים ולבני משפחותיהם, איסור על השתתפות תלמידות טרנסג'נדריות בספורט לבנות בבתי ספר של הפנטגון והקלה בקבלת אישור לנשיאת כלי נשק פרטיים בבסיסים. לצד כל אלה, החוק כולל העלאות שכר לחיילים, הרחבת ייצור הנשק והשקעות במערכות הגנה מפני טילים ובטכנולוגיות צבאיות חדשות.
הצבעת בית הנבחרים עדיין אינה סוף הדרך. החוק קובע את מדיניות הביטחון ואת גובה ההוצאות המותר, אך אינו מעביר את הכסף בפועל, והקונגרס יצטרך לאשר בנפרד את המימון. כעת הוא עובר לסנאט, שם צפוי מאבק נוסף - לא רק על הסעיף הישראלי, אלא גם על מדיניות ממשל טראמפ במזרח התיכון ועל שורת הנושאים השנויים במחלוקת שנדחסו לתוך אחת מחבילות הביטחון החשובות של השנה.