
אלא שהמהלך עורר התנגדות חריפה מצד תושבים, העיר אבלון, ארגוני ציד ושימור וגם בכירים במחוז לוס אנג'לס. חברת מועצת המפקחים של המחוז, ג'ניס האן, פנתה למושל גאווין ניוסום בקריאה לעצור את התוכנית לפני שהירי יתחיל. לדבריה, ברגע שהעדר ייעלם לא תהיה דרך להשיב את המצב לקדמותו. האן קראה למושל להקפיא את ההיתר ולחייב בחינה מחודשת של חלופות פחות קיצוניות.
ארגון השימור טוען מנגד כי הצבאים גורמים כבר שנים נזק חמור למערכת האקולוגית של קטלינה. לדבריו, בעלי החיים אוכלים צמחייה מקומית בקצב שאינו מאפשר לה להתחדש, פוגעים במאמצי שיקום נרחבים ואף מסייעים להתפשטותם של מיני צמחים דליקים יותר. במסגרת ההיתר אמורות פעולות החיסול להתחיל באזור מידל ראנץ' במהלך ספטמבר ואוקטובר, בידי צוותים מקצועיים לניהול חיות בר.

המהלך עורר התנגדות חריפה מצד תושבים, העיר אבלון, ארגוני ציד ושימור וגם בכירים במחוז לוס אנג'לס. חברת מועצת המפקחים של המחוז, ג'ניס האן, פנתה למושל גאווין ניוסום בקריאה לעצור את התוכנית לפני שהירי יתחיל. לדבריה, ברגע שהעדר ייעלם לא תהיה דרך להשיב את המצב לקדמותו. האן קראה למושל להקפיא את ההיתר ולחייב בחינה מחודשת של חלופות פחות קיצוניות
התוכנית הראשונה היתה דרמטית אף יותר וכללה ירי בצבאים ממסוקים. לאחר סערה ציבורית והתנגדות חריפה מצד תושבים ונבחרי ציבור, הרעיון נזנח. ואולם, גם הגרסה החדשה — חיסול הדרגתי מהקרקע בידי ציידים מקצועיים — אינה מרגיעה את המתנגדים, שמכנים אותה בפועל תוכנית להכחדת העדר כולו.
אחת הטענות המרכזיות נגד התוכנית נוגעת דווקא לסכנת השרפות. האן ואחרים מזהירים כי הצבאים אוכלים כמויות גדולות של עשב וצמחייה, וכי היעלמותם עלולה להשאיר בשטח יותר חומר דליק בעונת השרפות. מפקד כבאות מחוז לוס אנג'לס, טוני מארונה, הממונה גם על שירותי הכיבוי באי, העלה בעבר חשש כי להסרת הצבאים עלולות להיות השלכות על כמות הצמחייה היבשה המצטברת.
המתנגדים מצביעים גם על האי סנטה רוזה כדוגמה שמחייבת זהירות. לאחר שהצבאים שם חוסלו לפני שנים, פרצה השנה שרפה גדולה שכילתה שטחים נרחבים. המתנגדים אינם טוענים בהכרח שקיים קשר ישיר בין שני האירועים, אך מבחינתם מדובר בתמרור אזהרה נוסף מפני שינוי בלתי הפיך במערכת אקולוגית מורכבת.
לדברי האן, עדיין קיימות חלופות שלא נוסו במלואן, ובהן הרחבת הציד המוסדר, העתקת חלק מהצבאים, אמצעי ויסות אוכלוסייה ושמירה על עדר מצומצם תחת פיקוח. היא אמרה כי גורמים שניהלו בעבר את ארגון השימור מעריכים שהאי יכול לשאת אוכלוסייה מוגבלת של כמה מאות צבאים מבלי לגרום להרס סביבתי נרחב. מבחינתה, מטרת השימור אינה מחייבת את השמדת החיה כולה.
במקביל למאבק הפוליטי מתנהל גם קרב משפטי. קואליציה של ארגוני ציד, שימור וספורט, יחד עם העיר אבלון, תקפה את אישור התוכנית וטענה כי מחלקת הדגה וחיות הבר של קליפורניה לא ביצעה בדיקה סביבתית מלאה כנדרש. בין המתנגדים נמצאים מועדון הספארי הבינלאומי, איגוד הרובאים והאקדחנים של קליפורניה, ארגוני קשתים וציידים והקואליציה להצלת צבאי קטלינה.
בלב המחלוקת עומדת גם השאלה כיצד בכלל יש להגדיר את הצבאים. צבאי הפרד הם מין טבעי בקליפורניה, אך הם הובאו לאי קטלינה בידי בני אדם ולכן נחשבים שם למין שאינו מקומי. המתנגדים טוענים כי ההגדרה הזאת הפכה לבסיס למדיניות קיצונית מדי, בעוד ארגון השימור טוען כי הנזק שהצטבר במשך עשרות שנים כבר אינו מאפשר פתרונות חלקיים.
הדיון בבקשה לצו מניעה מתקיים היום, ובמקביל ממתינים המתנגדים גם להתערבות אפשרית מצד המושל ניוסום. אם בית המשפט לא יעצור את התוכנית ואם המושל לא יתערב, עשוי להתחיל בקרוב השלב הראשון במהלך שיימשך חמש שנים ושמטרתו הסופית ברורה: אפס צבאי פרד באי קטלינה.
הוויכוח כבר מזמן אינו רק על ניהול אוכלוסיית חיות בר. עבור תושבים רבים מדובר בבעלי חיים שהפכו במשך כמעט מאה שנה לחלק בלתי נפרד מנופו של האי. עבור ארגון השימור, הם איום על מערכת אקולוגית נדירה. ועכשיו, אחרי שנים של ויכוחים, מחאות ותוכניות שנגנזו, ההכרעה עלולה להגיע בתוך שעות — ולהיות בלתי הפיכה.