הלוח הגדול
דרושים, דירות להשכרה, למכירה, רכב, יד שנייה
"אנחנו לא ערוכים לכל הדבר הזה, יש פה כאוס רציני"
מצוקת המחסור בערכות בדיקה לזיהוי נגיף הקורונה, היא עובדה ידועה, אך מסע התלאות שעברה ק' בבית חולים סמוך לביתה, מעלה סימני דאגה מטרידים במיוחד לגבי האופן בו מתמודדים בארה"ב הגדולה עם מיגור המגיפה. לקרוא ולא ולהאמין

ממדי מגיפת הקורונה הולכים ומתעצמים בימים האחרונים ברחבי ארה"ב. עד כה קרוב ל-20 אלף בני אדם נדבקו בנגיף, 249 הלכו לעולמם כתוצאה מכך. במדינת קליפורניה ישנם קרוב ל-1,200 חולים וכן 23 מקרי מוות, מתוכם 292 חולים במחוז לוס אנג'לס ו-2 קורבנות.

לאורך כל התקופה, מערכת חדשות היברו ניוז, התריעה כי המספרים הרישמיים אינם מהווים אומדן אמיתי ולא משקפים את המציאות מאחר שעל פי ההערכות מדובר במספרים גבוהים פי כמה.

מקרה שחוותה היום תושבת ואלי לוס אנג'לס, שחשה בתסמיני המחלה ופנתה לבית החולים על מנת לעבור בדיקה, חושף כעת את ממדי המחדל במערכת הרפואית שאינה ערוכה להתמודד כיום עם כמות התושבים החשודים כחולים ומעורר סימני דאגה קשים במיוחד בנוגע לעתיד לבוא ככל שעוצמת ההידבקויות תגבר.

ק', ישראלית תושבת נורת'רידג' בשנות ה-40 לחייה, מספרת בשיחה למערכת חדשות היברו ניוז על השתלשלות העניינים מהרגע שחוותה את תסמיני המחלה, יצרה קשר עם המערכת הרפואית, הגיעה לבית החולים DIGNITY HEALTH NORTHRIDGE ומה שעברה שם, צריך לשמש תמרור אזהרה לאלו שמקלים ראש בכללי הזהירות להמנעות מחשיפה למחלה וסבורים כי בדיקה לזיהויה היא דבר של מה בכך. מסתבר שבמקומות מסויימים בארה"ב, זה רחוק מכך בלשון המעטה.

"אני משתעלת כבר שלושה ימים וזה נהיה יותר ויותר מציק", מספרת ק', "אתמול כבר היה לי חום. צלצלתי לבית החולים והייתה הודעה מוקלטת שאני צריכה לעבור דרך הרופא הפרטי ואז הוא יפנה אותי. כשהתקשרתי לרופא הפרטי שלי, השיבו לי שאין ביכולתם לעשות דבר ועלי לפנות לחדר מיון".

כאן החל מסע התלאות אליו לא ציפתה: "בעקבות מה שנאמר לי, הגעתי היום לחדר המיון, ונחרדתי. כאילו שאין שום דבר באוויר, עסקים כרגיל. לפני הכניסה למקום, יש שולחן קטן בחוץ, שבו אני מדדתי חום ומילאתי את כל הפרטים האישיים, מול אדם שעומד מולי ללא מסיכה וכפפות, לא מבקש ממני לנקות את הידיים, כלום". "הוא נתן לי מסכה ואמר לי 'כנסי פנימה'. שאלתי אותו האם אני צריכה לחטא ידיים לפני שאני נכנסת לבית החולים? ואז הוא עונה לי 'אוי, כן נכון, תעשי זאת'".

ק' ממשיכה לתאר את שעברה, "נכנסתי ללובי לעמדת קבלת חולים, ושוב, עומדות פקידות מולי ללא מסכה וכפפות. אחת מהן ביקשה ממני תעודת זהות. הרגשתי חייבת לשאול אותה 'תגידי, את לא מפחדת ממני עכשיו? אני נותנת לך תעודת זהות, אולי יש לי קורונה' והיא השיבה: 'לא אל תדאגי, אחרי שתלכי אני אנקה הכל'". 

"היא נתנה לי לחתום על טאבלט שכולם נוגעים בו בידיים, כאילו אני בתור לרופא שיניים כי יש לי חור בשן ולא חשש לקורונה. המשכתי פנימה, בדקו אותי ואז אומרים לי, 'טוב נעשה לך צילום ריאות עכשיו אבל בדיקה קורונה לא נעשה לך כי לא אנחנו לא עושים לכולם בדיקות'.

עניתי להם שאני רוצה לעבור בדיקה לאבחון קורונה, והם שוב ענו שלא, אני לא אקבל זאת. 'אנחנו לא עושים בדיקות לקורונה פה, אין מספיק ערכות בדיקה ורק אנשים מסויימים יכולים לעשות אותן'". כשהיא המומה שאלה ק' את הרופא מה עליה לעשות כעת, "הוא הסביר לי ש'אנחנו רק נוודא שאין לך דלקת ריאות ואז עליך להיכנס לבידוד של 14 יום". 

ק' לא ויתרה והתעקשה לקבל את הבדיקה. "נראה לך שאתה לא בודק אותי ומכניס אותי לבד לבידוד כי אולי יש לי את זה? מי יטפל בילדים שלי 14 יום? לא עדיף שתבדוק אותי כדי שנהיה בטוחים וכך לא אהווה סיכון כי אולי יש לי את זה. יש אצלי שישה אנשים בבית ויכול שכולם נדבקו עכשיו. כלומר אני בבידוד והם ממשיכים להדביק אחרים.

ק' המשיכה לעמוד על שלה ואמרה לו כי היא לא תצא עד שתקבל את הבדיקה. "הוא ענה לי בטון מזלזל, 'את יודעת שגם אם תעברי בדיקה, רק בעוד 72 שעות, נוכל להגיד לך אם את חולה או לא'. "אני מוכנה לשבת 72 שעות בחדר ולא לסכן את אמא שלי בת ה-70 ולא לסכן אף אחד מהמשפחה שלי עד שאקבל תשובה אבל אני עושה את הבדיקה היום".

"ואז הוא השיב לי 'אוקיי, שבי בחוץ ותחכי לבדיקה'. ישבתי בחוץ, לא בדיקה ולא נעליים. הכניסו אותי לתוך חדר מבודד, הושיבו אותי ואז נכנס אח וחזר על אותה תשובה של 'אנחנו לא עושים את בדיקת הקורונה לכל האנשים'".

"לדבריו, 'את צריכה להיות על פי קריטריונים מסויימים'. שאלתי אותו מהם ואז השיב 'את צריכה להיות עם שיעול, עניתי לו שיש לי, את צריכה להיות עם חום, הסברתי לו שהיה לי אתמול בלילה ואז אמר שאני צריכה להיות במגע עם אדם שחזר לאחרונה ממדינה זרה בה ישנה התפרצות קורונה". "אמרתי לו, איך אני יכולה לדעת שכשהייתי לדוגמה בסופר, מי שעמד לידי לא חזר ממדינה כזאת ולא דיווח לאף אחד. חזרתי ואמרתי לו שזה לא מקובל. אני רוצה בדיקה. הוא לא הסכים לעשות לי בדיקה ושוב התעקשתי והסברתי שאני לא זזה בלי לעבור בדיקה".

ק' מספרת שלאחר דין ודברים, האח הלך והביא עימו ככל הנראה אח שהוא בסמכות בכירה ממנו, אבל התשובה שוב הייתה אותו הדבר, 'אנחנו לא עושים בדיקה לכולם'.  מכאן והלאה ק' נחשפה לשורת המחדלים המתחוללת בבית החולים. "הוא הסביר לי שאין להם מספיק בדיקות וגם המסכה שיש לו על הפנים אינה אמצעי מיגון מספק, 'אין לנו מספיק אמצעים, אנחנו לא ערוכים לכל הדבר הזה'".

"אמרתי לו האם הוא יודע כמה אנשים יכול להיות שהדבקתי בתוך בית החולים כמו הפקידה בקבלה שעובדת בלי מיגון ונוגעת בכל מה שהעברתי לה, האם אתה יודע כמה אנשים עלולים להידבק עכשיו? הוא ענה לי 'כן, אני יודע. אני מאוד מצטער אבל אין לי מה להגיד לך כי אין אמצעים, אין בדיקות ואילו המסכה שאני חובש עכשיו זה כמו זהב פה עכשיו'".

בתגובה ביקשה ק' לדבר עם המנהלת שלו, ואם זה לא הספיק, תגובת המנהלת טלטלה אותה עוד יותר. "היא דיברה איתי בטלפון כשהיא כמעט בוכה. אמרה שהיא 'מאוד מבינה את המצב שלך ומצטערת אבל אין לי בדיקות לתת לך. לפי הקריטריונים שיש לנו עכשיו, כל מקרה שמגיע, צריך לעבור דרך משרד הבריאות, אחר כך לדבר עם הרופא שבדק אותך, ולפי זה משרד הבריאות מחליט אם כן או לא תקבלי בדיקה ועבורך החליטו שאת לא תקבלי בדיקה כי לא היית במגע עם מישהו חולה".

"שאלתי אותה אז מתי אני צריכה לחזור לפה, והם השיבו שרק אם ארגיש קוצר נשימה. כלומר אני צריכה להיות חצי מתה כדי לעבור את הבדיקה. היא השיבה שלצערה כן. כשסיפרתי לה מה עברתי מהרגע שהגעתי לבית החולים ועד עכשיו. היא ענתה ואמרה לי 'אני שוב מבינה ומצטערת אבל את צריכה להבין שאנחנו בתוך כאוס רציני, אין לנו אפילו די מסכות וכפפות עבורנו ובטח שלא בדיקות. אנחנו מעדיפים לתת לאח או אחות שמטפלים בחולה במיטה אמצעי מיגון לעומת זאת שמקבלת את החולים בעמדת הדלפק כי לא בטוח שכל מי שעובר שם חולה בקורונה".

 

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים


בית החולים DIGNITY HEALTH NORTHRIDGE. כאן ביקשה ק' לעבור את הבדיקה

 

אם עד עכשיו, ק' לא הזדעזעה ממה שהתחולל, התשובה האחרונה הייתה קשה לעיכול. "השבתי לה שזה פשוט הזוי ואם היא יודעת מה קורה בעולם. אני מישראל, את יודעת איך מטפלים בכל מקרה בישראל, אפילו השב"כ שם מאתר אנשים שלא נצמדים להנחיות רק על מנת לצמצם את ממדי ההתפשטות ואילו פה לא עושים שום דבר?". "היא ענתה לי 'כן אני יודעת, אני יהודיה ויש לי שני קרובי משפחה שהם רופאים בישראל, אני יודעת בדיוק איך זה עובד והלוואי והמצב כאן היה כמו בישראל. אז היינו יכולים לטפל בכם. אנחנו פה בכאוס רציני".

"אמרתי לה "עוד שבועיים אני לא בטוחה שבכלל יהיו לך אנשי צוות שיוכלו לקבל חולים והיא השיבה 'אני יודעת' וכמעט בכתה לי דרך הטלפון ואמרה 'הילדים שלי בוכים כל בוקר שאני קמה ויוצאת לעבודה ומנסים למנוע ממני לצאת, כי הם יודעים מה המצב". 

 

בדיקות קורונה שגרתיות בדרום קוריאה. עניין לא נגיש בכלל בארה"ב

בשבוע שעבר דיווחנו כי בקליפורניה, מדינה עם אוכלוסיה של 40 מיליון איש, נבדקו פחות מ-9,000. למרות שנושא המחסור בערכות בדיקה, עלה לאחרונה לתודעה ונעשים מאמצים להוסיף עוד ערכות לכמות הדלה, עם נתונים שכאלו לא ניתן יהיה לנצח את המחלה ולעצור את המגיפה. בדרום קוריאה, מתבצעות בממוצע בין 10 ל-15 אלף בדיקות ביום. היחס הוא סביב 3,000 בדיקות לכל מיליון אזרחים. בארה"ב, לעומת זאת, עד לפני מספר ימים היחס עמד על כ-25 בדיקות למיליון תושבים. בלתי נתפס.

במדינות רבות בעולם ובתוכם ישראל, הבדיקות הן בחינם והרשויות מעודדות את התושבים להיבדק במטרה לצמצם את עוצמת ההתפשטות. זאת בנוסף לאמצעי איתור וחקירה אפמדיולוגית של כל חולה וחולה. מושגים שכלל אינם קיימים כרגע בארה"ב. 

 

 

בסיום השיחה ביקשה ק' להעביר מסר לקוראים: "אני רוצה לצאת באזהרה לפחות לכל התושבים הישראלים שכאן שישמרו על עצמם כי פשוט אין מי שיטפל בהם. למעשה הם לא בנויים, לא ערוכים, לא יודעים. אפילו אוהל בכניסה לבית החולים אין. אתה נכנס למקום במצב רגיל".

"לפי מה שחוויתי וראיתי, זאת פשוט בושה".

50% לא
50% כן
?האם הכתבה עניינה אותך
YOU MIGHT ALSO LIKE