מדינות המערב מאשימות את רוסיה בניסיונות לגנוב מידע על חיסונים לקורונה

האקרים משירותי הביון השונים של רוסיה מנסים לפרוץ למערכות ממשלתיות בארצות הברית, קנדה ובריטניה, וזאת במטרה להשיג מידע על מחקרים של חיסון לקורונה. כך עולה מהודעה משותפת שפורסמה מטעם שלוש המדינות המערביות.

 

אילוסטרציה (צילום: Getty Images)

 

בהודעה הוסבר כי קבוצת ההאקרים "APT29", שמוכרת גם בתור "Dukes" ו-"Cozy Bear", עשתה שימוש בתוכנות זדוניות כנגד מכוני מחקר, חברות תרופות ועוד.

דומיניק ראב, מזכיר המדינה הבריטי, התייחס לפרשה ומסר הבוקר (שעון מקומי באנגליה): "לא מתקבל על הדעת ששירותי ביון רוסיים ינסו לפגוע באלו שפועלים כדי להילחם במגפת הקורונה. בזמן שמדינות אחרות ידאגו לאינטרס העצמי האנוכי באמצעות התנהגות פזיזה, בריטניה ובנות בריתה ממשיכות לעבוד קשה כדי לייצר חיסון ולשמור על הבריאות של העולם כולו".

 

 

רוסיה מצדה פרסמה הכחשה גורפת, בדיוק כפי שעשתה בכל הפרשות שבהן נקשרה בשנים האחרונות: "אין לנו שום מידע על מי פרץ לחברות התרופות ומרכזי המחקר, ויש דבר אחד שאנחנו יודעים לומר בוודאות: לרוסיה אין שום קשר לניסיונות אלה. אנחנו לא מקבלים את האישומים, כמו גם את האישומים הרגילים על מעורבות בבחירות 2019 בבריטניה".

 

מעבדות מודרנה (צילום: Getty Images)

 

במרכז הלאומי לביטחון סייבר (NCSC - גוף בריטי) הדגישו כי התקיפות המתמשכות אינן נתפסות כניסיון לשבש את המחקרים ואת המידע שנאסף עד כה, אלא כניסיון לגנוב את המידע, ככל הנראה כדי שרוסיה תוכל לייצר חיסון בעצמה.

 

 

ב-NSCS אף הסבירו כי על כך קיימת הסכמה מצד מרבית שירותי הביון, לרבות המשרד לביטחון המולדת (DHS - גוף אמריקאי) והמוסד לביטחון תקשורת (קנדה). עם זאת, חשוב להסביר כי לפי ההערכות המודיעיניות, הניסיונות לגנוב את המידע לא צלחו.

למעשה, כבר בחודש אפריל הזהירו אנשי ה-DHS כי נרשמה עלייה בנסיונות הפריצה למחשבים, בייחוד בקרב אנשים שעובדים בחברות תרופות ובמכוני המחקר השונים. לפי ההערכות, העובדה שרבים עבדו מהבית הפכה אותם לפגיעים יותר לפריצות מצד האקרים, בטח בהשוואה למכון או משרד בעל אבטחה מקוונת.

 

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין (צילום: רויטרס)

 

כזכור, השבוע דווח כי חברת הביוטכנולוגיה מודרנה תהפוך לראשונה בארה"ב שמתקדמת לשלב השלישי והאחרון במחקר הקליני שמטרתו לייצר את החיסון המיוחל. דובר החברה, ריי ג'ורדן, אישר את הדיווחים והוסיף כי המעבר לשלב הבא יקרה ב-27 בחודש, אך כבר ב-21 ביולי תיפתח ההרשמה עבור מתנדבים. עוד הסביר כי החברה זקוקה ל-30 אלף מתנדבים בוגרים. המתנדבים צריכים להתחייב למעקב במשך שנתיים, וחלקם יקבלו את החיסון בזמן שחלק נוסף ישמשו כקבוצה הבקרה ויקבלו תרופת דמה (פלצבו).

המטרה של השלב השלישי היא לוודא שהחיסון מספיק בטוח, גם לטווח הארוך. לכן, מעבר לכך שהחוקרים יבחנו את השפעות החיסון (או הפלצבו), בכוונת החוקרים גם לבדוק האם החיסון משפיע על נוגדנים לנגיף.

החיסון - mRNA-1273 - פותח במשותף ע"י מודרנה והמכונים הלאומיים לבריאות (NIH). בחודש מרץ האחרון הפכה מודרנה לחברת התרופות האמריקאית הראשונה שמזריקה חיסון ניסיוני בבני אדם. המתנדבים הגיעו למכון המחקר הרפואי של קייזר פרמננטה במדינת וושינגטון, שבאותם ימים דיווחה על קרוב ל-900 חולי קורונה (שהיה בזמנו שני רק לניו יורק).

"כל החוקרים הפכו להיות חלק מ'צוות קורונה'", אמרה ד"ר ליסה ג'קסון, החוקרת הראשית של המכון בסיאטל, "כולם רוצים לעשות ככל שרק ניתן כדי לסייע בשעת החירום הזו", היא הוסיפה.