מזה כשבועיים שהעיתונות האמריקנית (וכמותה גם השופורות החקיינים בישראל) מפמפמת באוזניי האזרחים התמימים חדשות אודות פלישה רוסית המתוכננת לכאורה לאוקראינה.
מדובר בקמפיין מתוזמר הכולל דיווחים מפוקפקים מ-CNN (שאילצו את הרשת להתנצל בפומבי); מאמרי דעה ניציים בפוליטיקו (במימון לוקהיד-מרטין!), התגייסות דמוקרטית להגנת אוקראינה במקרה של פלישה, כל זאת בזמן שנשיא אוקראינה זלינסקי מתחנן מהנשיא ביידן להפסיק להשתמש ברטוריקת ה'פלישה מתקרבת'.
מישהו אגב טרח לספר לכם על העובדות האלה עד עתה? מישהו ביקש מכם לחשוב אודות הקונצנזוס הבין-מפלגתי בנוגע לצורך בסיוע צבאי לאוקראינה? - המוביל את האדם הסביר (לא הנאור) לפלאשבק מעניין למלחמת עירק?.
זה בסדר, חוץ מטאקר קרלסון גם אף אחד לא ממש שם את השאלות האלה בפרצופו של הציבור האמריקני.
המסקנה הפשוטה שמרבית העיתונאים הישראלים אינם מספיק חכמים או פקחים להבין - היא שאמריקה של ביידן דווקא, למרבה החלחלה... כן כן, דווקא מאוד מעוניינת בפלישה רוסית לאוקראינה.
ידוע כי פלישה היא מעשה בלתי-מוסרי משום שלכל מדינה עומדת הזכות לריבונותה ולשלמותה הטריטוריאלית. אך נתעלם לעת עתה מהעובדה שהתקשורת האמריקנית והבית הלבן מייצרים בהלה קולקטיבית בשיטתיות מדהימה באינספור דיווחים ציוריים על אסקלציה מתקרבת, נתעלם מהדחייה האמריקנית של התנאים הרוסיים (השפויים בהחלט) במו"מ בין בלינקן ולברוב על התרחבות נאט"ו במזרח אירופה, נתעלם מן העובדה שנשיא אוקראינה התחנן מביידן בשיחת הטלפון שלהם הערב (יום ה'), "להירגע עם הרטוריקה בנושא פלישה בקרוב", נתעלם מכך שארה"ב פועלת במשבר הזה בניגוד גמור לרצונם של 'בעלי בריתם' האוקראינים (1. אזהרת המסע - בניגוד לרצון האוקראינים, 2. החזרת הסגל הדיפלומטי -בניגוד לרצון האוקראינים, 3. החזרת המשפחות - בניגוד לרצון האוקראינים. 4. הרטוריקה המלחמתית - בניגוד לרצון האוקראינים) וננסה עוד יותר להתעלם מהאינטרסים הכלכליים של יצרני הנשק בסכסוך (השולטים בוושינגטון), וננסה גם להתעלם מכך שכל הדמוקרטים מחפשים עוד סיבה לצרוח במשך שנים 'רוסיה רוסיה' בעודם מתעלמים (או משתפים פעולה) עם סין, ובשלב הזה אם אתם עדיין לא חושבים שפלישה רוסית היא אינטרס אמריקני אשר האמריקנים מעוניינים בו - אז תהיו בריאים עם התמימות שלכם ובשלב הזה רק ננסה להתמקד בשאלה אחרת,
בין אם אמריקה מייצרת או לא את המשבר הנוכחי (ולדעתי היא בהחלט כן - בסירובה שלא להרחיב את נאט"ו מזרחית לפולין ובאסקלציה הרטורית הבלתי פוסקת למרות תחינותיו של נשיא אוקראינה זלינסקי),
האם עדיין מדובר בתופעה שאם וכאשר תתרחש - תהיה לאמריקה הזכות להתערב בה?.
אכן, אם אמריקה היא זו שייצרה, או לפחות האיצה בפזיזות מכוונת את המשבר, אזי ברור כשמש שהיא תהיה חייבת להיות זו שמסייעת לאוקראינה.
הבעיה היחידה היא שגם אם לאוקראינה עומדת הזכות להתקיים כמדינה עצמאית (בידיעה שהשטחים שברשותה היו בעבר דווקא נחלת ממלכת 'רוס-קייב'), אזי עדיין מדובר בארץ לא תמימה במיוחד - אלא באחת המדינות האנטישמיות בהיסטוריה (ובעולם כיום) למרות שכיום ארץ זו מונהגת ע"י יהודי (בדומה לאוסטריה האנטישמית שהונהגה בשנות ה-70 על ידי ברונו קרייסקי).
בבואנו לדון בשאלת 'מוסריות הפלישה - כן או לא', כשברור ששלמות טריטוריאלית של מדינה היא מוסכמה גורפת בעידן שאחרי היטלר בין אומות אירופאיות - למעט צ'כיה ב-1968 והונגריה ב-1956 - יש לתהות, האם במידה ומוסכמה זו עומדת להיות מופרת בגסות, מדוע לארה"ב (שמלבה את האש), אין זכות להגיב על מעשה פלישה שכזה המפר את עיקרון השלמות הטריטוריאלי של מדינה אחרת? - למה שאמריקה לא תתגייס לעזרת אוקראינה..?.
התשובה טמונה במה שהתרחש ב-2020 בוושינגטון עם ה'ניצחון' של ביידן בפתקי דואר (מפוקפקים), ומינוי נשיא ע"י מדינת העומק שאינו מסוגל או יכול לנהל את הסדר העולמי, תוך התעלמות שערורייתית של ביהמ"ש העליון מעתירתן של עשרות מדינות ברפובליקה האמריקנית שביקשו לבדוק זיופים.
השתלשלות עניינים קרקסית זו הוציאה מידי ארה"ב את הזכות המוסרית להתערב אחת ולתמיד בענייני מדינות ריבוניות אחרות שכן - ברגע ש-1. אמריקה כמדינה ריבונית, לא הגנה על הדמוקרטיה שלה עצמה, בכך שסירבה לבדוק את הטענות לזיופי הבחירות - היא איבדה מזכותה המוסרית להטיף לאומות אחרות על ערכים דמוקרטים ומקודשים לכאורה לריבונותם בסדר העולמי הפוסט-סובייטי - ערכים כגון שלמות טריטוריאלית על ידי עמים דמוקרטים ושוחרי חירות.
ו-2 ברגע שהאוליגרכיה של וושינגטון לא רק הפרה את עיקרון ריבונות העם בנובמבר 2020, אלא גם הפרה את עיקרון השלמות הטריטוריאלי בכך שפתחה את גבולותיה לכל החפץ בכך (2 מיליון מהגרים בלתי חוקיים בשנה האחרונה מהגבול הדרומי כחלק ממדיניות מכוונת של הממשל להחליף את אוכלוסיית ארה"ב) - הרי איך היא מבקשת להגן על גבול של מדינה הרחוקה ממנה 9,000 קילומטרים?.
קרי, אמריקה איבדה זכות מוסרית לספר למדינות אחרות מה מותר ואסור להן לעשות בנושאי טריטוריה ודמוקרטיה.
במילים אחרות - אם למקסיקנים ולקונגולזים מותר להסתנן לאמריקה עם סמים שהורגים עשרות אלפי בני אדם בשנה, למה שלרוסים לא תהיה הזכות לפלוש לאוקראינה וגם להרוג כמה עשרות אלפים בשנה?.
אם מותר שיערכו בחירות מפוקפקות בארה"ב, מדוע שלא ייערכו בחירות מפוקפקות במדינות אחרות?.
אוקראינה אולי היתה צריכה לדעת - משפחת ביידן לא תעזור לה שכן מדובר בסינדיקט אימפריאליסטי שכל מה שהוא יעשה הוא להקריב את המדינה המזרח-אירופאית הזו לידיו של פוטין כדי לגרוף רווחים כלכליים ודיפלומטיים באירופה - מוזר בהחלט.
איני מצדיק את העוול לכאורה שעלול להיגרם לאוקראינה לאחר הפלישה, אני רק אומר שלארה"ב כאומה שמבצעת עוולות בעצמה (וזה כולל גם את ליבוי האש במזרח אירופה) כבר אין זכות להטיף מוסר.
מאידך, אפשר לבוא ולומר, "אוקיי קליינבאום, זה שאמריקה רעה לעצמה, ומעוררת את המשבר, לא אומר שהיא צריכה להיות רעה לאחרים" , זה אכן טיעון לא רע. ומאידך קנטיאן היה שואל "אם היא רעה לעצמה ולאחרים, איך היא תטיב לאחרים"
קרי, אי אפשר לסמוך עליה שתדע מהו טוב ומהו לא טוב, שכן היא כבר אינה יודעת זאת עבור עצמה, קל וחומר כפי שההתערבות המיותרת באוקראינה שלה מוכיחה - גם עבור 'בנות בריתה'...
לקראת סיום - יש לשאול, למה אנו שומעים הצהרות חזקות ונוקשות מצד ננסי פלוסי, קמלה האריס, ובכירי הפנטגון על כך שיגנו על שלומתה הטריטוריאלית של אוקראינה, בעוד 2 מיליון מהגרים חודרים לגבול האמריקני הפרוץ?.
מדוע אמריקה מוכנה להיכנס למלחמה על הגבול האוקראיני בעוד היא מזניחה את הגבול שלה עצמה?.
הסיבה שהממשל הנוכחי רוצה ונחוש להגן על הגבול האוקראיני היא כי הדבר משרת את האינטרסים הכלכליים של יצרני הנשק השולטים בפנטגון.
והסיבה שהממשל מעוניין לפתוח את הגבול האמריקני היא כי מהגרים זרים מסייעים לאינטרסים של המפלגה הדמוקרטית שמעוניינת להחליף את אוכלוסיית ארה"ב לדמוגרפיה שתהיה נוחה עבורה.
בפועל הרצון לחרף את נפשם של אמריקנים באוקראינה להגן על מדינה זרה שעצם הזכות שלה להיות עצמאית מרוסיה גם היא מוטלת בספק, והרצון לפתוח את הגבול האמריקני עצמו לכל אדם – הם תוצר של אינטרסים אוליגרכיים של מפלגה דמוקרטית מושחתת.
לא שום דבר מעבר.
זהו סוג השחיתות והשפל המוסרי שעומד ברקע מערך קבלת ההחלטות בבית הלבן שעימו נאלצים אזרחי ארה"ב בדמדומי השפל של האימפריה שלהם.
