אפר פסולת ממאות תחנות כוח פחמיות זיהם את מי התהום ב-39 מדינות בחומרים כמו זרניך ("ארסניק"), ליתיום וכספית. כל עולה מדו"ח של שני ארגונים סביבתיים שמסתמך על מידע שהתחנות עצמן דיווחו למשרד הפדרלי להגנת הסביבה.

הטינופת הזו מגיעה לברזים - וגם לבקבוקים (צילום: UPI)

הדו"ח, שפורסם על ידי "פרויקט היושרה הסביבתי" ו"ארת'ג'סטיס", מציג יותר מתריסר מקרים שבהם החומרים הללו הגיעו למאגרי מי השתייה. מלוא היקף ההשפעה על מי השתייה אינו ידוע מפני שמקורות פרטיים של מי שתייה אינם נבדקים.

"למעשה כל תחנות הכוח הפחמיות מרעילות את המים שלנו", אמר מחבר הדו"ח אייבל ראס, פרקליט בפרויקט היושרה הסביבתית. הבריכות והמטמנות המשמשים לאחסן את אפר הפחם הם לעתים קרובות לא מרוצפים, דבר המאפשר לרעלנים להגיע למי התהום.

הדו"ח מבוסס על מידע ניטור מי תהום מיותר מ-4,600 בארות. הרמות שנמדדו הושוו למי השתייה או לתקנים אחרים. זיהום נמצאה במי התהום סמוך ל-242 מתוך 265 התחנות שמסרו דיווח כמתחייב על פי תקנות שהועברו ב-2015.

הנשיא טראמפ בעד תעשיית הפחם. אמא טבע פחות (צילום: סיאטל טיימס)

חמישים ושניים אחוזים מן האתרים הללו מזוהמים בזרניך, הגורם לסרטן, ו-60% מזוהמים בליתיום, המקושר לנזק מוחי. אשתקד הורה בית משפט פדרלי לערעורים לסוכנות להגנת הסביבה לבחון מחדש תקנה מימי אובמה, וקבע כי אינו מרחיק לכת דיו. לדוגמה, בית המשפט רמז כי על הסוכנות לעשות מאמץ רב יותר לוודא שבריכות בהן שופכים אפר פחם ירוצפו, מפני שהמידע של הממשל מראה כי ב"שיעור נכבד" מיותר מ-500 הבריכות שעליהן חלה התקנה קיים חשש סביר לזיהום מי תהום.

ממשל טראמפ השלים תקנות חדשות ביולי, אולם במקום להדק את הרגולציה, אומרת ליסה אוואנס, עורכת דין בשירות ארת'ג'סטיס, הוא החליש אותה. התקנות החדשות מאפשרות למדינות ול-EPA להעניק פטור מתקנות הניטור במקרים מסוימים.

דובר ה-EPA ג'ון קונקוס אמר כי הסוכנות עוברת על הדו"ח "ואינה יכולה להגיב על תוכנו עדיין". לדבריו, דרישות הניטור "מסייעות לספק שקיפות ומנגנון לפקח על עמידתו של מתקן בדרישות". מחברי הדו"ח אומרים כי הערכת הזיהום שלהם היא "ממעיטה" מפני שקיים מידע רק על אתרי הטמנת אפר פחם שעודם פעילים. בריכות ומטמנות יבשות שמכילות אפר פחם אולם אינן מקבלו משלוחים חדשים אינן נכללות בדו"ח. "הם לא מפוקחים, הם לא מנוטרים, ואנחנו לא יודעים הרבה עליהם", אומר ראס.