ארצות הברית עברה לישורת האחרונה לקראת הבחירות לנשיאות, שיתקיימו בעוד פחות ממאה ימים, ועל אף שהבחירות בשנה הזו יראו אחרת ממה שהכרנו עד כה, שני המועמדים - הנשיא טראמפ וסגן הנשיא לשעבר ביידן - ממשיכים במסעי השכנועים במטרה להוכיח שהם צריכים להוביל את המדינה בארבע השנים הקרובות.

אילוסטרציה (צילום: Getty Images)

התגובה למשבר הקורונה כמצע פוליטי

לו היינו משוחחים עם ראשי שני הקמפיינים בראשית חודש ינואר האחרון, הם בוודאי היו מצביעים על הליך ההדחה כנגד הנשיא כנושא הבחירות החשוב ביותר: הרפובליקנים ככל הנראה היו מציגים את זה כ'עוד ניסיון של רדיפת הנשיא', ואילו הדמוקרטים היו מציגים את זה כ'ביקורת שלטונית חיונית'.

אלא שמאז עברו קרוב לשמונה חודשים, וכמעט בלתי אפשרי למצוא נקודות דמיון בין המציאות דאז לבין המציאות כיום: כ-4.3 מיליון אמריקאים אובחנו כנשאי נגיף הקורונה, וקרוב ל-150 אלף איש מתו בעקבות ההידבקות בו.

בסוגיה זו יש לביידן יתרון עצום לעומת טראמפ, שכן הוא אינו נשיא מכהן (ועל כן הוא אינו נשפט לפי מעשיו). לדעת רבים, סוגיה זו גם עלולה לעלות לטראמפ בנשיאות, וראייה לכך ניתנה השבוע כאשר סקר של סוכנות הידיעות AP חשף כי שיעור התמיכה בנשיא בעקבות טיפולו במשבר הקורונה, צנח לשפל של 32%.

יש לציין כי בשבוע האחרון חל שינוי בגישת הנשיא למשבר, ככל הנראה על רקע הצניחה החופשית בסקרים. השינוי בגישה בא לידי ביטוי במספר דרכים: בחשבון הטוויטר של טראמפ פורסמה תמונת הנשיא עם מסכה (לצד הכיתוב "חבישת מסכות היא מעשה פטריוטי"), ולמחרת היום הנשיא הופיע בחדר התדרוכים בבית הלבן, ובקול מתון ושקול אמר כי "המצב יהיה יותר גרוע לפני שישתפר".

בתדרוך זה הנשיא אף קרא לציבור הרחב לעטות מסכות בציבור, וזאת לאחר חודשים ארוכים שבהם זלזל בכך. אם לא די בכך, הנשיא גם הודיע כי החליט לבטל את ועידת המפלגה הרפובליקנית שתוכננה להתקיים בחודש הבא באוגוסט. סוגיה זו אומנם נראית כזניחה, אך חשוב להבין כי הנשיא העביר את הוועידה לפלורידה מצפון קרוליינה, לאחר שמושל המדינה סירב לאשר התקהלות כה גדולה. רק כאשר קיבל הבטחות ממושל פלורידה, הוועידה הועברה לג'קסונוויל. כאמור, כל המהלכים הינם חלק משינוי הגישה של הנשיא, שכנראה הבין שמשרתו בסכנה.

מבחינתו של ביידן, במשך חודשים הוא ניסה למצב את עצמו כאנטיתזה לנשיא: בכל פעם שטראמפ לעג על חבישת מסכות, ביידן תועד עם כיסוי פנים. בכל פעם שהנשיא ניסה לשבח את תגובת הממשל או להאשים מדינות אחרות, ביידן יצא להתראיין ולומר אחרת. וזו נקודה קריטית ביותר, שכן שינוי הגישה מצד הנשיא עשוי להשאיר את סגן הנשיא לשעבר "ללא תחמושת".

הנשיא טראמפ שינה את גישתו בנוגע לקורונה במהלך השבועות האחרונים, וימים יגידו אם זה יסייע לו לזכות בקדנציה שנייה (צילום: AP)

כלכלת טרום המשבר

בשיא הליך הדחת הנשיא טראמפ, אנשי הבית הלבן פתחו במסע של יח"צ שבו הם הדגישו את הפן הכלכלי. מודעות הועלו לרשתות החברתיות, ובהן נכתב "3.5% מובטלים. איך אפשר להדיח נשיא כזה?".

כמובן שמודעות אלה לא קשורות בשום פנים ואופן להדחת הנשיא, או הסיבות שהובילו להדחתו (בקשתו לנשיא אוקראינה לחקור את ג'ו ביידן), אך הן סיפקו הצצה מעניינת לצורת החשיבה של אנשי הקמפיין. נדמה כי קיימת סיסמה לפיה "הכלכלה מרפאה הכל", אך בסיסמה זו התגלו לאחרונה סדקים משמעותיים.

אותו סקר של AP (שמצא כי רק 32% תומכים בתפקוד הנשיא במהלך המשבר) גם מצביע על כך ש-38% בלבד סבורים שכלכלת ארצות הברית טובה (לשם השוואה, בחודש ינואר 67% השיבו כי הכלכלה הלאומית חזקה). בנוסף, 80% סבורים שכלכלת ארצות הברית אינה נמצאת בכיוון הנכון.

חשוב להסביר כי בדומה לקורונה, גם כאן לביידן יש יתרון עצום על טראמפ מהסיבה הפשוטה שהוא אינו מכהן בתפקיד כלשהו כיום. 

התפתחויות מבית

אי שם בשלהי חודש מאי, שוטרי משטרת מיניאפוליס הוזעקו לבית עסק לאחר שהתקבל דיווח על אדם שניסה לעשות שימוש בשטר מזויף. ספק אם מי מהמעורבים ידע כי המפגש של ארבעת השוטרים עם האיש, ג'ורג' פלויד, יסתיים ברצח של העצור, ושארבעת השוטרים יפוטרו, יואשמו ברצח (ובסיוע לרצח) ויציתו גל של הפגנות שקטות ומהומות אלימות בארה"ב כולה.

אך זה בדיוק מה שקרה, והשפעות המחאה מורגשות גם היום: בשבועות האחרונים ישנה נוכחות מוגברת של סוכנים פדרליים בעיר פורטלנד. תושבים מקומיים וראש העיר טוענים שאנשי הממשל "חוטפים מפגינים מהרחובות ומכניסים אותם לרכבים בלתי מסומנים", אך בממשל טוענים כי "קבוצת אנרכיסטים מאיימים לפגוע בבניינים פרדליים".

בעיני רבים, מדובר בניסיון של ממשל טראמפ להציב את הנשיא כ"איש החוק והסדר", כפי שהגדיר את עצמו בימי השיא של ההפגנות.

טראמפ לוחץ את ידו של ג'ו ביידן, דקות בודדות לפני שהושבע לנשיאות ב-2017 (צילום: AP)

סוגית נוספת קשורה באופן עקיף למשבר הקורונה, והיא ההדרדרות המוחלטת ביחסים הבינלאומיים בין שתי המדינות החזקות בעולם: ארה"ב וסין. כזכור, בשבוע שעבר הורה משרד החוץ האמריקאי לפנות את הקונסוליה הסינית ביוסטון, וזאת בטענה שהמהלך "נועד להגן על קניין רוחני אמריקאי, כמו גם על מידע אישי של אמריקאים רבים". 

בבייג'ינג הגיבו בצעד דומה, והורו לסגור את הקונסוליה האמריקאית בעיר צ'נגדו. על פניו, נראה כי מדובר בתקרית דיפלומטית חסרת תקדים, אך רבים רואים את זה כניסיון של הממשל "ליצור אויב". כלומר, בדומה לקורונה, בממשל סבורים שהם יכולים לנקות את עצמם מאשמה באמצעות הצגת "אויב" אחר, במקרה הזה סין.

כמובן שזו לא הפעם הראשונה שבה הנשיא מאשים את סין בפעילות הפוגעות בארצות הברית, שכן עד היום הוא מכנה את הקורונה כ"נגיף הסיני", ומדי פעם הוא שב ומדגיש כי "סין שיגרה את הנגיף הזה לעולם".

מי תהיה המועמדת לסגנית הנשיא של ביידן?

זו לא הפתעה שמייק פנס יתמודד על ארבע שנים נוספות כסגנו של הנשיא, אם כי בשנה שעברה צצו שמועות לפיהם טראמפ שוקל להחליף אותו עם ניקי היילי (לשעבר מושלת דרום קרוליינה ושגרירת ארצות הברית באו"ם), אך בסופו של דבר הנשיא בחר להשאיר את מושל אינדיאנה לשעבר.

המצב אצל הדמוקרטים שונה לחלוטין, ועל אף שישנם פחות ממאה ימים עד הבחירות, טרם ידוע מי תהיה סגנית הנשיא (עם זאת, אנחנו כן יודעים לומר שזו תהיה אישה, שכן ביידן התחייב על כך).

הודעה רשמית צפויה להתפרסם במהלך השבועיים הקרובים, אך לפי ההערכות, ביידן צפוי לבחור בקמאלה האריס, הסנאטורית מקליפורניה שהתמודדה אף היא בבחירות המקדימות של הפריימריז (מי שעקב אחר העימותים בוודאי זוכר את הרגע שבו היא תקפה את ביידן בנוגע למדיניות החינוך בקהילות עניות). לפני שנבחרה לייצג את קליפורניה בסנאט, האריס כיהנה כתובעת הראשית במחוז סן פרנסיסקו, ובהמשך כתובעת הכללית של קליפורניה. 

על אף שהאריס הינה פייבוריטית ברורה, שמות נוספים שהועלו בחודשים האחרונים בהקשר של סגנית הנשיא הם: אליזבת' וורן (הסנאטורית ממסצ'וסטס המשתייכת לזרם הפרוגרסיבי במפלגתה) וסוזן רייס, היוצאת לביטחון לאומי ושגרירת ארה"ב באו"ם במהלך תקופת הנשיא לשעבר אובמה.

שמות נוספים שעלו: קרן באס (חברת קונגרס מקליפורניה) וסטייסי אברמס (התמודדה על תפקיד מושל ג'ורג'יה ב-2018).

הבחירה של ביידן תהפוך לחשובה עוד יותר במידה שיזכה בבחירות, שכן בעבר הוא רמז על כך כי בכוונתו לכהן במשך קדנציה אחת בלבד, דבר שבאופן טבעי ימצב את סגנו (או סגניתו) כממשיך דרכו.

ג'ו ביידן וקמאלה האריס במהלך אחד העימותים של הדמוקרטים. השניים יתמודדו יחדיו בנובמבר? (צילום: Getty Images)

הבחירות לנשיאות הן רק אחת מתוך מאות שיתקיימו בנובמבר

בתקופה כה היסטורית, קל לשכוח כי הקרב הפוליטי בין טראמפ לביידן הוא רק אחד ממאות התמודדויות דומות שיוכרעו בנובמבר, החל ממועצות עירוניות וראשי ערים, וכלה בסנאטורים וכל חברי בית הנבחרים:

בית הנבחרים: כל 435 חברי בית הנבחרים יתמודדו על כהונה נוספת. בבחירות 2018, הדמוקרטים חזרו לשלוט בבית לאחר שזכו ב-235 מושבים (לעומת 199 לרפובליקנים), אך בשל פרישות ושינויים נוספים, כיום הדמוקרטים מחזיקים ב-232 מושבים, הרפובליקנים ב-198 ואילו חבר קונגרס בודד (ג'סטין אמאש, רפובליקני לשעבר) מייצג את המפלגה הליברטריאנית.

אי לכך, כדי לחזור ולשלוט בבית הנבחרים, הרפובליקנים יצטרכו להשיג כ-20 מושבים (המספר הסופי ייקבע רק בינואר, שכן הנשיא שייבחר עשוי למנות חברי קונגרס לתפקידי קבינט).

סנאט: הרפובליקנים שולטים בסנאט עם 53 מושבים (לעומת 45 דמוקרטים ו-2 עצמאים המצביעים עם הדמוקרטים), אך שליטה זו נמצאת בסכנה. הסיבה לכך פשוטה: קדנציה בסנאט אורכת שש שנים, ובכל שנתיים שליש מהסנאטורים מתמודדים על התפקיד מחדש.

השנה יתקיימו בחירות עבור 35 סנאטורים (33 שנמצאים ב"סבב הרגיל", ושתי בחירות מיוחדות), אך לדמוקרטים יש יתרון עצום, שכן עליהם "להגן" על 12 מושבים בלבד, וזאת לעומת 23 מושבים שבהם מחזיקים הרפובליקנים.

סוגיה זו קריטית משתי סיבות: בראש ובראשונה, שליטה בקונגרס משפיעה על יכולת הממשל הפדרלי לבצע שינויים לפי רצונו (תשאלו את ממשל טראמפ, שבשנתיים הראשונות נהנה מבית נבחרים וסנאט רפובליקני, וב-2018 חזר 'להנות' מבית נבחרים דמוקרטים). הסיבה השנייה ואולי החשובה ביותר היא הקשר בין הבחירות לקונגרס לבין הבחירות לנשיאות.

כמעט תמיד, הקשר בין הבחירות לנשיאות לקונגרס מושפע בכיוון אחד: מלמעלה למטה. דהיינו, חוסר פופולריות של נשיא של מפלגה X עלולה להקשות על סנאטורים וחברי קונגרס במפלגתו על לא עוול בכפם.

יו"ר הרוב הרפובליקני בסנאט, מיץ' מק'קונל, שיתמודד אף הוא על קדנציה נוספת, במהלך פגישה עם הנשיא טראמפ (צילום: AP)

כאמור, שעון החול כבר רץ, ובעוד פחות ממאה ימים נקבל את כל התשובות לשאלות הבוערות.