מפלס המים ימשיך לעלות במהלך המאה הקרובה כתוצאה משינויי האקלים, מה שעלול לשנות באופן דרסטי את חייהם של 127 מיליון איש החיים לאורך החוף בארצות הברית.
רצועת חוף בסן דייגו, קליפורניה (צילום: Shutterstock)
"אנחנו צריכים לסגת מהחוף", אמר כריסטיאן ברניאון, מדען אקלים במכון דוגארד לחקר החלל של נאס"א, באירוע של 'יאהו פיננסים'. "ואני חושב שמה שאנחנו צריכים לעשות הוא להקים באופן יזום אזורים עם דיור בר השגה, לפני ששוק הנדל"ן יתפוס את הפער ויבין לגמרי את הסיכון בחוף. יותר מדי בני אדם החיים על החוף כרגע חשופים לכמויות מוגזמות של סכנת אקלים".
הסיכונים העומדים בפני אלה שגרים לאורך החוף, כוללים איומים של "שיטפונות ביום שמש" ונחשולי סערה שיהיו תכופים יותר וקיצוניים יותר, כמו גם שכיחות גבוהה יותר של הצפות, שלא רק יעקרו את התושבים מבתיהם אלא יגמרו לעלויות כלכליות גבוהות.
מידת העלייה בגובה פני היום, תלויה בשלב זה באיזו מהירות מדינות יכולות לעמוד בהבטחות שלהן ולהפחית את פליטת גזי החממה אשר גורמות להמסת קרחונים ולהגדלת נפח המים.
"כולנו בסיכון", אמרה קתרין הייהו, מדענית ראשית ב-The Nature Consevancy. "ואנחנו יודעים שהפחתת פליטות היא מאוד חיונית כדי למנוע את התוצאות המסוכנות אם לא נעשה זאת".
לצד המודעות ההולכת וגדלה בדבר סכנות שינויי האקלים, נמשך הפיתוח באזורים אשר מיועדים לשיטפונות והופכים את המקומות לעוד יותר מבוקשים. על פי דוח משנת 2019, המדינות עם הכי הרבה בתים שנבנו לאחרונה באזורים המיועדים לשיטפונות, הן ניו ג'רזי, פלורידה, קרוליינה הצפונית, טקסס ודלאוור.
בפסגת האקלים של האו"ם, שנערכה במהלך סוף השבוע ואירחה מאות מנהיגים מרחבי העולם, יותר ממאה מדינות התחייבו לעצור את כריתת היערות עד 2030, זאת במטרה להפחית את פליטת הפחמן הדו-חמצני מאחר שהיערות סופגים כ-30% מהפליטות ובכך מאטים את ההתחממות הגלובלית.
בין המדינות שהתחייבו לכך נמצאות ארצות הברית, סין, ברזיל ואינדונזיה. ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, הצהיר בשם המנהיגים ואמר: "תהיה לנו הזדמנות לסיים את ההיסטוריה הארוכה שלנו ככובשי הטבע, ובמקום זאת להיות אחראים עליו".
