ארצות הברית מציינת היום (שלישי) שלושה חודשים בדיוק מאז שאובחן חולי הקורונה הראשונה במדינה. ב-90 הימים שחלפו מאז, ארה"ב הפכה למוקד העולמי של התפרצות הנגיף עם 815,752 חולים ו-44,362 מקרי מוות - 32% ו-25% מכלל המקרים ברחבי העולם, בהתאמה.
מימין: מדידת טמפרטורה לנוחתים בבוסטון. משמאל: פינוי קורבן מבית אבות בוושינגטון, מטוס שחילץ מאות אמריקאים מסין (צילום: Getty Images / רויטרס / AP)
באותם ימים בחודש ינואר, איש לא ידע שהווירוס יגרום לכך שמאות מיליונים אמריקאים יידרשו להישאר בבתים, שהכלכלה תתרסק או שמיליונים יגישו בקשות לקבלת דמי אבטלה.
"הנגיף הסיני" ו-"הנגיף המסתורי" היו רק חלק מהכינויים שניתנו לנגיף הקורונה, ולמחלה שנוצרה בעקבותיו, COVID-19. מעט מאוד היה ידוע על הנגיף באותה תקופה, אך הכל השתנה ב-21 בינואר: ארה"ב הפכה למדינה החמישית שבה מופיע הנגיף, וזאת לאחר שגבר בשנות ה-30 לחייו מאזור מדינת וושינגטון אובחן כחולה קורונה.
בהודעת המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) הוסבר בזמנו כי הנדבק שהה באזור העיר ווהאן שבסין, שממנה הנגיף יצא לעולם. במבט לאחור ניתן לקבוע באופן חד משמעי כי התגובה האמריקאית הראשונית - ביצוע סריקות בריאותיות עבור הנוחתים בשלושה נמלי תעופה - לקתה בחסר.
בית החולים באזור סיאטל שבו אושפז חולי הקורונה האמריקאי הראשון (צילום: Getty Images)
במשך קרוב לחודשיים, הנגיף המשיך להתשפט ברחבי ארה"ב (ובעולם כולו) כאשר רק ב-11 במרץ החליט ארגון בריאות העולמי (WHO) להכריז על הקורונה כמגפה עולמית. על אף שמאז הנשיא טראמפ עושה ככל הניתן כדי להסיט את הביקורת הציבורית כלפי ארגון הבריאות העולמי, יומיים בלבד לאחר ההכרזה הוא החליט ליישר קו הם הכריז בעצמו על מצב חירום לאומי.
חודש מרץ גם היה החודש בו מרבית התושבים בארה"ב מצאו את עצמם בבית: עסקים שאינם חיוניים נסגרו, ובתי הספר מחוף לחוף עברו למתכונת מקוונת.
כאמור, אחת ההשפעות הגדולות של המגפה נרשמה בכלכלה האמריקאית: בשבועות האחרונים הוגשו 22 מיליון בקשות לקבלת דמי אבטלה, ולפי ההערכות של הכלכלנים הבכירים, שיעור האבטלה במדינה עלול לזנק ל-20%.
למרות שמדינות (ורשויות מקומיות) מסוימות הודיעו על הקלות בהנחיות שניתנו לתושבים, לא קיימת ציפייה ריאלית לחזור לשגרה שאותה הכרנו בטרם התחיל המשבר.
